ביקורות
2010-04-29
האולדסקול לא מת. מסתבר שיש להקות שבשבילן הבלאק והדת' של שנות התשעים לא רק חי, אלא גם בועט, ואפילו בועט חזק.
Abrogation למשל, היא להקה מגרמניה שחורשת על הז'אנר וחוגגת ארבעה אלבומים עם Sarggeburt השנה. מעריצי המטאל הישן והטוב, כשהלה עוד יצא בקסטות ונשמע כמו Burden Of Grief , ישישו וישמחו על כל שיר ושיר ב- Sarggeburt .
Abrogation משלבת דת' מלודי מהאסכולה האירופאית (בניגוד לדת' ברוטאלי אמריקאי) יחד עם נגיעות של בלאק מטאל מלודי מהמחוזות הצפוניים. בקוקטייל הדת'/בלאק שלהם שולטות הגיטרות לצד השירה ביד רמה. רוב תפקידי הגיטרות לא-רעים ותואמים למה שמצופה מהז'אנר (שיר הנושא, Seelenverkäufer ו- Das Schwert des Propheten בולטים לטובה) אבל ישנם גם תפקידים שיוצאים מהגבולות, ולא בהכרח במובן הטוב; לעיתים הפוקוס אובד וחלק מהריפים והסולואים עלולים להישמע תלושים מהז'אנר, כך שבמקום גיוון נוצר דיסוננס שמציק לאוזן.
לעומת זאת - הגראול העמוק של הסולן Shcwarte, עם הליריקה שסובבת סביב נושאי אנטי-נצרות וימי הביניים, לא רק תואמת במאה אחוז לז'אנר אלא גם מהווה כזאת בריזת אולדסקול נעימה שבכלל לא מפריע שהוא שר בגרמנית למי מאיתנו שלא יודע או יודעת את השפה.
שני שירים ששווים אזכור מיוחד הם הבלדה Hans Eisenbeiss שנותנת אתנחתה אקוסטית נעימה מכל המהומות, והשיר העוקב לה Eisenmütze שסוגר את האלבום במקצב מיד-טמפו מלכותי כמו שהיו עושים פעם – כשמטאל היה מטאל.
עקב הימצאות הגיטרות והשירה במיקום קדמי כל-כך במיקס, הבאס והתופים נבלעים ברקע מאחור. המסקנה העולה מכאן היא שלחברי אברוגיישן חסר משהו – מפיק. התרומה של מפיק עם כמות נאה של חזון, ניסיון ומיומנות תמצה את הפוטנציאל הגלום כאן. על-ידי עיבוי של הסאונד הדקיק-משהו של הגיטרות, העשרה של סאונד ה- MIDI שיש לקלידים והרמה של התיפוף המעולה לאמצע המיקס – כל אלה יתנו את ההכוונה שדרושה כדי להביא את Abrogation לא רק להופיע על במה בפסטיבל וואקן השנתי, אלא להופיע על הבמה המרכזית בו עם אלבומה הבא. כל מה שחסר הוא מעט קוסמטיקה, ולא מדובר על שכבות של קורפס-פיינט.
עופר ויינר
