ראיונות
For Ruin
ראיון עם: ג'ון ופיט מלהקת המטאל האירית - For Ruin
2010-01-17
אתם יכולים לספר לנו על הלהקה?
ג'ון: בהחלט,
For Ruin הוקמה ב2002 או 2003 בקורק,בחלק הדרומי של אירלנד. בהתחלה זה היה פרויקט הסולו שלי. שחררתי 3 דמואים בין 2004 ל-2006, והם עוררו התעניינות מצד כמה חברות תקליטים.בסוף של דבר השגנו חוזה בחרת סנטינל ב-2007.באותה שנה שחררנו את האלבום הראשון DECEMBER, והוא הסב לנו הרבה הוקרה והצלחה,גם מבית וגם מחוץ. למרות שההפקה באלבום היא לא ברמה גבוהה יחסית, ניתן לשמוע את אופי החומר הראשוני של הלהקה. באוקטובר האחרון שחררנו את האלבום השני
Last Light והספקנו לעשות מספר הופעות עם כמה מהשמות הגדולים בעולם המטאל. ההרכב הנוכחי כולל את פיט אלקורן על התופים, דרו מאיירס על הגיטרה, פיט לוואר על הבאס, ואני אחראי על השירה וכמובן גיטרות.
מה הניע אתכם לסטות מנתיב המיינסטרים, ולנגן אולדסקול דת/בלאק מטאל?
ג'ון: אני מניח שהו סגנון שכולנו אוהבים וחשים זיקה אליו כלהקה.אנחנו מאוד אוהבים לנגן את הסגנון הזה. אני מנגן גם סגנונות אחרים,אבל אין כמו הדרייב שבאקסטרים מטאל. מאידך כאשר אנו מנגנים ביחד זה מה שיוצא. אני שומע עוד דברים מלבד מטאל, אבל גם עכשיו בגיל 34, אינני יכול להתנתק מזה.
פיט: אני מנגן בלהקות מטאל מגיל 17-18. כמו שאומרים, זה ממש בדם שלי. אני לא מנסה לעשות מזה קריירה, אז אני יש לי את האפשרות לנגן את מה שאני באמת אוהב,ולא מה שיכניס לי כסף. למען האמת, מטאל לא יהיה הסגנון שאני אנגן כדי להרוויח משכורת חודשית.
מהן ההשפעות המוסיקליות העיקריות של הלהקה?
פיט: כל אחד מביא איתו את ההשפעות האישיות שלו ללהקה. מלהקת
דת',
אטאיסט, להקות ה-doom/death מטאל שהחלו דרכן בחברת התקליטים
Peaceville, להקות כמו
אנאטמה ו-
פארדייס לוסט. יש גם השפעות מהכיון השבדי, ולהקות כמו מסטדון. אתה יכול לקרוא לזה מסיבת מטאל, אני אוהב לשמוע כל מיני דברים.
ג'ון: הלהקה היא מאין תשלובת של אלמנטים מכל הסגנונות של האקסטרים מיוזיק, אך תמיד יש הדגשה על הרמוניה ומלודיה. היו כאלה שהדגישו שהם שומעים אצלנו את רוטינג קרייסט, דייסקשיין, אמורפיס וקטטוניה. אני פשוט חושב שלמרות שלאנשים קל יותר לחבר סאונד או אופי מסוימים ללהקות אחרות שהם מכירים, ללהקה יש אופי משלה. אני כותב את רוב המוסיקה ללהקה, וללא ספק אני שומע את כל הלהקות המדוברות, אך ההשפעות מגיעות מכל מיני כיוונים, לא רק ממוסיקה. גם תרבות, היסטוריה, פוליטיקה, אנשים מסביב ועוד. כל אלה משפיעים על המוסיקה שלנו, ועל הליריקה בפרט.
הייתם חתומים בחברת SENTINEL, אבל לקראת הקלטת האלבום החלטתם לשבור את החוזה ולהקליט את האלבום בעצמכם. מהן הסיבות לכך? האם זה שינה את האטמוספרה בלהקה? והאם אתם מחפשים חברה חדשה?
ג'ון: הזמנים השתנו, ובעקבות כל המהפך הכלכלי, חברת התקליטים שלנו נקלעה לבעיות כמו כל שאר העסקים בעולם. החלטנו לקחת את כל ההפקה של האלבום בידיים שלנו. העובדה שאנחנו להקה מוכרת יחסית תרמה ליצירת קשרים במשך השנים, וכך נוצר המצב שיש באפשרותנו להפיק את האלבום וגם להפיץ אותו. זה אומר שלמדנו על בשרנו מזה לשחרר אלבום מוסיקלי, מתהליך הכתיבה של החומר, עד לעיצוב של העטיפה, וכל נושא המרצ'נדייז. כל מה שקשור באלבום הוא תחת שליטתנו, וזוהי עמדה שרוב הלהקות לא נמצאות בה. אנחנו לא מחפשים חברת תקליטים חדשה, אבל אנחנו שוקלים לתת אישור משפטי לחברות להפיץ את האלבום, ולעזור לנו בסיבובי הופעות. זה תהליך קשה כיוון שהמון חברות נסגרות, או מצמצמות את ההוצאות שלהם, ולכן לא ברור היכן עומד עתיד חברות התקליטים.
פיט: אנחנו פשוט רצינו מאה אחוז שליטה על האלבום, והאופן שבו הוא ישוחרר לשוק.כך נוצר המצב שארבעה אנשים מתרכזים באלבום אחד, במקום אחד במתעסק עם עשרים. ברגע שיש לך תוכנית, הרבה יותר קל לבצע אותה התהליך, וכמו כן אתה מוכן להתמודדות עם שינויים פתאומיים,אם יש צורך בהם.
ספרו לי על הסצנה האירית. האם היא מושפעת מהסצנה האנגלית הותיקה. או שיש לה את הסטייל שלה?
פיט: בגדול הייתי אומר שהסצנה האירית מושפעת מהסצנות הסקנדינביות ומהסצנה הבריטית בעיקר. אבל מבחינה מוסיקלית אירלנד היא מאין פרשת דרכים מוסיקלית מטאלית. ניתן להבחין במספר רב של סגנונות אצל הלהקות המקומיות. גם הנושא הגיאוגרפי יצר ייחוד מוסיקלי שנשמע רק באי שלנו.
ג'ון: . ברור שיש השפעות מאנגליה כמו בלאק סבבאת', מיידן, פארדייס לוסט ואנטמה.אך למרות כל זאת לפי דעתי הסצנה האירית עומדת בפני עצמה. אני לא אצהיר שזוהי סצנה שאפשר להתפתח בה בתור להקת מטאל. הסצנה סבירה, יש לה את הפלוסים ומינוסים.
ישנם הרבה חובבי מטאל, ומטאליקה מופיעים פה בתדירות גבוהה.בהופעות שלהם לדוגמא,מגיעים בסביבות 30 אלף אנשים באצטדיון. אצל הלהקות הקטנות יותר תראה פחות קהל, משהו כמו 1000 איש.
חנויות ופסטיבלים נסגרים לאחרונה, ולא מעט להקות נפגעות מזה. זוהי לא תקופה טובה לשחרר אלבום. תמיד ישנו קהל הגרעין הוותיק והנאמן, הבעיה היא שהמשכורות ירדו לאחרונה והתוצאות בהתאם.
בכללי, התפיסה לגבי להקות מאירלנד היא קצת שונה, כיוון שלא הייתה פה תשתית של מטאל בימי הזוהר, ובדרך כלל להקות כמו U2 מזוהות יותר עם המדינה שלנו.אז להרבה אנשים מחוץ לאי זה נראה מוזר שיש פה בכלל להקות מטאל. זה לא פשוט ללהקת מטאל לשרוד פה. אין הרבה מוסיקאים טובים, אין הרבה אירועים והסצנה דיי קטנה באופן כללי. למרות כל זאת ישנן להקות כמוPRIMORDIAL או MAEL MORHA שמצליחות להחזיק מעמד, כנראה בגלל הבידוד שלנו משאר הסצנה העולמית.
לאירלנד תמיד הייתה מסורת מוסיקלית, וכנראה שזה זלג גם לסצנת המטאל.
האם יש תוכניות לעתיד הקרוב? סיבובי הופעות קרובים?
אנחנו עובדים על סיבוב הופעות קצר באנגליה, ואחרי זה מספר הופעות באירופה. אנחנו מקווים לתפוס מקומות במספר פסטיבלים שונים. סיבוב הופעות זה עיין יקר, וללא חברת תקליטים שתשמש לנו כגב כלכלי,אנחנו צריכים לתכנן כל מהלך כזה טוב טוב.
האם שמעתם על הסצנה הישראלית? יש סיכוי שתופיעו פה בעתיד?
ג'ון: היינו שמחים להופיע אצלכם, אבל כנראה שזה יהיה רק בעתיד הרחוק יותר,כאשר המצב הכלכלי יהיה טוב יותר.בעבר הייתי שומע הרבה
אורפנד לנד, בתקופה שהוציאו את אלבום הבכורה "סהרה", אבל מאז לא ממש יצא לי לשמוע אותם. הם אחלה להקה, אני צריך להקשיב להם שוב. אני אוהב גם את
מלכאש (Melechesh), ראיתי אותם בפסטיבל הלפסט בשנה שעברה. אשמח אם תשלח לי חומרים נוספים!
פיט: לא שמעתי הרבה מעבר אורפנד לנד ומלכאש, אבל אני אשמח לשמוע על עוד. אני מאוד אוהב מוזיקה מהמזרח התיכון כיוון שהיא חולקת את אותה איכות מלנכולית שיש למסורת המוסיקה האירית. אני אשמח להגיע לישראל לא רק בשביל להופיע, אלא גם בשביל לטייל.
בחזרה לאלבום,למרות שאהבתי אותו מאוד,החומר שלכם לא מחדש שום דבר בסגנון. אתם חושבים שיש מקום לחידוש בתחום?
פיט: תמיד יש מקום לחידוש במטאל. אישית אנחנו לא ממש מתכננים את המוסיקה כאשר אנחנו כותבים.
ישנם לא מעט חידושים בסצנה הבריטית, כמו שבעבר אנסלייבד ואמפרור דחפו את המוסיקה לגבולות חדשים.אנחנו מנסים לשלב את כל ההשפעות שלנו מעולם המטאל ולעבד אותן בצורה בטובה ביותר.
ג'ון:אני לא מסכים על כך שאין חידוש בחומר שלנו, כמובן שזה קשה מאוד להיות חדשני לגמרי בתחום.
כל הלהקות נשענות על המוסיקה שהשפיע עליהן בתחילת דרכן. אני בהחלט שומע את זה גם אצלנו, וככה זה צריך להיות. סצנת המטאל תמיד תשען על המקורות שלה, אך אם זאת היא משתנה ומתחדשת כל הזמן, אם זה לרעה (נו-מטאל!) ואם זה לטובה.
ועכשיו למבחן הטעם:
איירון מיידן או ג'ודס פריסט?
ג'ון: מיידן.
פיט: לא מעריץ גדול של אף אחת מהן, אבל אני אבחר במיידן. אלא אם כן אתה מכניס את מוטורהד וונום למשוואה, וזה יותר בסטייל שלי.
מטאליקה או מגדת'?
ג'ון: מגדת', למרות שהחומר הישן של מטאליקה נהדר, והחדש שלהם סביר. לא אהבתי את האלבום האחרון של מגדת'. למעשה לא אהבתי שום דבר שלהם מאז "Countdown To Extension".
פיט: מטאליקה, ארבעת האלבומים הראשונים שלהם הם מהאלבומים הכי טובים שיצאו אי פעם. חבל שהם נהיו כל כך גרועים עם השנים.
בירה קרה או וויסקי בן 50?
ג'ון: וויסקי
פיט:שניהם
דימו בורגיר או מיהם?
ג'ון: אף אחד למעשה. אני אוהב את DE MYSTRIIS, אבל שאר החומר שלהם הוא לא לטעמי. אני גם לא מעריץ גדול של דימו בורגיר, למרות שDEATHCULT היה אחלה של אלבום.
פיט:אף פעם לא אהבתי את מיהם, הם נשמעים כאילו הם נופלים מהמדרגות או משהו דומה. אז דימו בורגיר בשבילי.
סטייק או ציזבורגר?
ג'ון:סטיק
פיט: תמיד סטייק, עם בירה.
קרקאס או דת'?
ג'ון: זה קשה, כנראה שדת', הם מהממציאים של המוסיקה. קרקאס מעולים. למזלי יצא לי לראות את שתיהן בהופעה.
פיט:דת', למרות שקרקאס הם גם מעולים
תודה רבה לכם ובהצלחה!
תודה לך. אתם מוזמנים לבקר ולשמור על קשר ב
אתר הלהקה.
דולב זהרוני
