alternative-zine.com
M'era Luna 2018

ביקורות

Panic Cell: Fire It Up
Panic Cell - Fire It Up - [Undergroove Records]

2011-01-27

כאשר אני שומע את Panic Cell, אני משתעשע עם הדילמה הדיכוטומית האלמותית: מה היה קורה אם הם היו משחררים את האלבום הזה אי שם בתחילת שנות ה-90. אז, כאשר פנטרה ומאשין הד, להקות צעירות יחסית מבחינת הכרה ופרסום, שלטו בעולם המטאל, וכל הגדולות לא ידעו לתת מענה תואם למתקפת הגראנג הקצרה של הניינטיז. מצד שני, אם לא היו את ההתפתחויות בפאוור וספיד מטאל, שהביאו הלהקות הנ"ל למטאל בשנות ה-90, קשה לי לחשוב ש-Panic Cell היו נשמעים כמו שהם.
אז כן, אם תהיתם, אני חושב שזו להקה מעולה. הם השכילו לשלב את כל האלמנטים שבפאוור וספיד מטאל, בתוספת אפריטיף של דת' ות'ראש. זהו אלבומם השלישי, ונראה שמעת לעת הלהקה רק נוסקת למעלה כמו המניות של יצחק תשובה (נכון לזמן כתיבת הביקורת). יש לי נטייה שלא לתת יותר מידי פרטים על אלבומים מסוג זה, כיוון שאני מעדיף להשאיר את הקסם וההנאה למאזין ופשוט לאגד את הכל לשתי מילים- אחלה אלבום!
אז כמו שאמרתי, זהו שילוב של פאוור / גרוב מטאל, אבל בצד ה"קשוח" שלו. יש כאן המון ליקים מוכרים, ופזמונים שאפילו אהוד מנור היה מתחבר אליהם. טוב, אולי רק עוזי חיטמן... בכל מקרה, הפקה אמריקאית, כיאה ללהקה שמגיעה מהיבשת שהמציאה את הסגנון ושכללה אותו. את מי זה מזכיר לי? אז כמובן שיש פה את הקו המנחה של פנטרה, עם לא מעט מאשין הד, כמו שהזכרתי. לכל אלה תוסיפו את ההשפעות של סליפנוט המאוחרים יותר וכמובן אי אפשר שלא לשמוע דברים יותר עכשווים כמו טריוויום ואפילו את אין פליימס בכמה מקומות.

אז כן, יש פה ערבוב של כל מיני דברים. במבט מהיר זה נראה יותר מידי, אבל אל לנו לשכוח שקשה לחדש במטאל, ולכן אפשר לקחת את הנוסחה המערבבת בין הסגנונות, לעשות אותה טוב והנה יצא אחלה של אלבום. מקווה שהם רק ימשיכו בקו המנחה הזה, והם יגיעו לטופ מהר מאוד, אם הם עוד לא עשו זאת עד עכשיו. רוצו לחנות מטאל להשיג לכם עותק!

דולב זהרוני



 
blog comments powered by Disqus