2009-12-31
לא מזמן ישבתי בחומוסיה באזור ביתי השליו, וגיליתי מנה חדשה (אולי אתם כבר מכירים): חמשוקה, חומוס עם שקשוקה. הייתי חייב לנסות את זה, וממש נדלקתי על העניין. זה היה שילוב של שני מרכיבים ותיקים שיצרו מנה חדש וטעימה. את אותו הטעם הרגשתי, או יותר נכון – שמעתי, כאשר האזנתי לראשונה ל- Intoxicated. מתקפה יוונית בעלת אופי שבדי, אך היא בעלת שיק סגנוני מרענן. כן חברים, אני לא מדבר על מהדורת התיקים החדשה של לואי ויטון, אלא על
The Fallen Within ,להקה שלקחה את הדת' מטאל המלודי וערבבה אותו עם שלל הפתעות, שגרמו לי לתייג אותם כמייסדי הדור החדש של הדת מטאל המלודי. מן חומוס עם שקשוקה יווני.
The Fallen Within הוקמה באתונה, ב-2003 על ידי הגיטריסט GIO S.. הלהקה הושפעה רבות מהמטאלקור האמריקאי ומהדת' מטאל המלודי, וניתן לשמוע זאת באלבום. השילוב הזה, שהופך להיות נחלת הכלל בימינו, גורם לשתי הסצנות להדמות מאוד אחת לשנייה.
The Fallen Within השכילה לשנות את כללי המשחק, והכניסה מוטיבים ששייכים לז'אנרים אחרים, דרך הקלידן שלה Steve More. רוב הקלידים באלבום מקנים אווירה מהעולם הגוטי ומשנות השמונים האפלות, ולפעמים אף מסרטי מדע בדיוני משנות ה-50. דוגמא טובה לכך הם השירים ENDLESS REALITY ו-SOUND OF DESTRUCTION. אציין, שהקטע האחרון באלבום, Timeworm , מדגיש את הקיצוניות של הלהקה בחיפוש אחר החידוש והרב-גונית. הוא קטע אינסטרומנטלי מוזר של קלידים ואפקטים, באורך של כדקה. לגמרי דארק אייטיז.
בהמשך לגישוש במחוזות המקוריות, הלהקה מצאה לנכון לשים דגש על השילוב של שירה נקייה וגראולים, ועשתה זאת באופן חלק. המעבר בין הקולות של הסולן Steve Al כמעט ואינו מובדל והוא קוהרנטי, ומהוקצע בצורה נהדרת( כדי לעשות הבחנה מדויקת פשוט תשמעו את השיר EXTICTION),לעיתים אף יש שילוב נהדר בין שני הקולות, דבר שלא ממש מקובל בז'אנר.
האלבום רווי בקטעים המוכרים לנו משני הז'אנרים, הרבה גרוב, שהתפתח מימי פנטרה העליזים, והרבה אוף-ביטים כדוגמת דארקיין ודומיהם. הכול נשמע נהדר, הפקה מעולה ואחלה שירים, שגורמים לאלבום לזרום בצורה נהדרת.
נראה שמרוב העומס שהז'אנרים גורמים למעריצים, הלהקות פונות למחוזות חדשים כחיפוש למקוריות.
The Fallen Within עשתה זאת בצורה טובה. יבורכו ממשיכי דרכה.
דולב זהרוני
