2009-11-29
סוף 2009 מתקרב, והנה
סלייר (
Slayer) הוציאו אלבום חדש. אם מישהו ציפה למשהו חדש ושונה,אז הוא טעה.מפלצת הת'ראש הוותיקה מבצעת מטה-מורפוזיס אחת לכמה שנים ומוסיפה נגיעות קלות מסגנון מטאל עדכני, וגם אז היא שומרת על הסאונד והמהירות שמיוחסים לה.
סלייר לא נשמעים בדיוק כמו שהם נשמעו ב86. ישנה פתיחות מסוימת שהתחילה DIABLUS IN THE MUSICA ב98, והמשיכה והתפתחה.נכון להיום,
World Painted Blood ממשיך את הקו של קודמו, CHRIST ILLUTION, אך הכל בתוך המעטפת המוכרת של סלייר,ולמרות שישנם הרבה ריפים שלא היינו שומעים בסלייר של שנות השמונים ותחילת התשעים,אני עדיין יכול להצביע על הרבה קטעים מוכרים מאוד מאותה תקופה.
אין לי ויכוח בתור מעריץ ותיק,אם הנוסחה הזו עובדת.הקול של טום ארייה לא השתנה ממש במהלך 28 שנים של צריחות באצטדיונים מסביב לעולם.קרי קינג וג'ף האנמן עושים את אותם ריפים מ85 רק באוקטבות אחרות, והחוליה שחסרה לנו במשך כמה שנים (אין שום חוסר הערכה לפול בוסטאף הענק) ,דייב לומברדו שחזר ב2006, הוכיחה שהרכב מנצח לא מחליפים.
הדיסק הולם בחוזקה במערכת, גורם לי לאותה הנאה שתמיד מלאה אותי כאשר שמעתי סלייר.
השינוי המהותי שסלייר עשו עם השנים, הוא בנושא הליריקה. היום, כנראה גם ממרום שנותיהם (ובכך שנחשדו בלא מעט השפעות על ילדים שהתאבדו או רצחו אחרי ששמעו שירים שלהם),סלייר כותבים על מגוון נושאים ולא רק על השטן והמוות. כן,יש עדין הרבה מוות באלבום (אמרנו שלא מחליפים סוס מנצח,גם אם הוא של השטן), אבל ישנם גם מספר שירים בעלי אופי פוליטי וחברתי. השיר SNUFF יוצא כנגד סגנון הפורנו האלים, ומבקר את הנושא ואת רמת החשיפה שלנו לאכזריות כזו דרך האינטרנט. השיר AMERICON מבקר את מערכת ההתנהלות של הממשל האמריקאי ועתודות הנפט העולמי, ויש עוד כמה כאלה. מעריצים ותיקים, לא להיבהל, יש הרבה תיאורים שטניים, כהרגלם.
אלבום זה הוא לא קלאסיקה,כי סלייר לא יכולים להתעלות על תקופת הזוהר שלהם בסוף שנות השמונים ותחילת התשעים. מה גם שהם שומרים על אותה תבנית מוסיקלית, אז אין יותר מידי מקום לשינוי. חוץ מכך, על דבר אחד אי אפשר להתווכח - סלייר עדיין נותנים בראש!
בראיונות מהשנים האחרונות, טום ארייה נשמע שהוא מתחיל להתעייף מלדפוק את הראש על במות מסביב לעולם,וחושב על סיום הקריירה של הלהקה.מעניין לראות אם זה יקרה. נכון להיום סלייר נשארו על אותה מדרגה.
כמה הסוס יכול עוד למשוך? תשאלו את
AC/DC ו-
מוטורהד.
דולב זהרוני
