2002-07-20
היום שהרוק בתחייתו המחודשת (אחרי חופשה קצרה של כמה שנים), פתאום הגוון של המוזיקה נהפך מחוספס ורדיקלי יותר, פתאום הסגנונות יותר ויותר משלבים סגנונות שונים ומשונים כמו לשלב רוק עם אלקטרוני או Funk עם רוק כבד.
ה-Nu Metal הפך להיות סגנון שהפתח מה-underground למיין סטרים וגם חברו לסגנון ה-Funk metal זכה להערכה מחודשת ומקום יפה מאוד במיין סטרים.
קיום שסגנון ה-Funk/Nu metal מגיע לכל בית, מכשיר רדיו, MP3, טלוויזיה, מועדונים והופעות אפשר להגיד שהרבה להקות זוכות להכרה רבה ואם להקה מסויימת עדיין ב-underground אז ישנם 2 אופציות:
1). הלהקה לא טובה/ לא מעודכנת / לא חדשנית.
2). הלקה היא להקה מעולה ופשוט עדיין לא פרצה חזק החוצה.
במקרה זה מדובר על האפשרות השניה. הלהקה ממש טובה יש להם אחלה קצב, אחלה רעיונות, סאונד טוב וחספוס. האלבום נשמע ממש טוב ויש בו 8 קטעים מעולים.
אני אהבתי מאוד את השיר הרביעי – "Fallen". אחלה שיר, לפי דעתי מאוד מתאים לרדיו. יש בו הרבה עניין וגיוון. עבודה מאוד מעניינת בתחום הגיטרות והבס.
שיר 2 – "Be Myself" גם הדליק אותי.
שומעים שהלהקה הזאת מבוססת מאוד חזק על הבס-תופים עם הרבה גרוב – פשוט חזק ויציב. הגיטרות משלבות קצב ומלודית רוק אלטרנטיבי כמו שנהוג בז'אנר הזה, בצורה שמאוד מחמיאה למוזיקה.
יש לשים לב לשיר – "Wounded" – שיר קפיצי לחלוטין שהדליק אותי מהרגע שהתחיל.
ללהקה הזאת יש עדיין את החספוס שנעלם בלהקות מז'אנר זה אחרי שנהפכו למופקות וסטריליות. יש פה הרבה אלמנטים חוזרים של Hardcore עדכני רק עם קצב מקפיץ, מעיין Hardcore עם Groove Metal.
השירים באלבום באורך ממוצע באופן שהם לא מסתיימים מהר מידי או נמשכים מעבר לשעת השינה. הזרימה של השירים מעולה, אחד מוביל לשני ואתה לא מתעייף מהאלבום, דבר מאוד חשוב כיום כאשר יש כל כך הרבה מוזיקה, כל כך הרבה להקות וכל כך מעט זמן למצות את השקט הנפשי והרצון לשמוע משהו חדש ומעניין. יש הרבה Funk מגניב בלהקה הזאת שגורם לך לקפץ עד התקרה.
אני מאוד נהנתי לשמוע אותם.
אני ממליץ על הדיסק לאוהבי ה-Nu metal, Funk Metal, Grunge והרוק האלטרנטיבי. תענוג לשמוע להקה עם הרבה גרוב שעדיין מביאה חספוס של underground.
מאור אפלבוים
