2007-11-11
חברת התקליטים וחנות האינטרנט האמריקאית Sentinel Steel עשתה כמה החלטות נבונות בזמן האחרון עם ההחתמות שלה. לפני כמה זמן סקרתי כאן את האלבום של Sacred Oath, שהיה יצירת מופת של פאוור מטאל קלאסי שלאחר מכן גם הזמנתי כמוצר מוגמר מארה"ב, ועכשיו מגיעים הח'ברה האלה, עוד חבורה של מוזיקאים אמריקאים וותיקים שעושים אלבום מטאל קלאסי שמהווה חזרה מכוונות לימים העבר המפוארים של הפאוור מטאל האמריקאי.
אין לי יותר מידי דברים שלילים לומר על האלבום הזה, הוא עושה מטאל כבד ומחוסר קיטש יחסית, שונה מאד מהמקביל האירופאי של הז'אנר הזה, ולמרות שיש גם תוספת לא אופיינית של קלידים כאן, הם עושים בהם שימוש להדגיש מלודיות, ולא כדי להשתלט על השירים, משהו שלהקות אירופאיות עושות ובכך הופכות חלק מהשירים שלהן לשירי פופ עם גיטרות.
הדבר היחידי שאני יכול לחשוב שיעצבן מאזינים מסוימים הוא הקול של הסולן, מיקל גראנט בעבר שר עם ההרכב הזה ג'ימס רבירה האגדי, כשעוד קראו להם Malakis Reign, ועכשיו הבחור הזה, ששר בעבר עם להקות פאוור אמריקאיות כמו Onward ו New Eden. יש לו קול שהזכיר לי מאד את הארי קונקלין מ Jag Panzer, כזה מלא ויברטו ועשיר בסמכות, שלי נשמע עמוק ומלכותי, אבל עלול לעצבן אחרים שיצאו אותו דרמטי מידי בקטעים מסוימים, ואני יכול להבין למה הוא עלול להישמע כזה.
הסאונד של הלהקה, שעבר מיקס של פרדריק נורדסטרום העסוק, מושלם עבורה. הוא נשמע כבד אבל עם זאת מלוטש וברור. ובשירים כמו השיר הפותח המהיר יחסית, ו Pieces Of My Beginning האיטי יותר והמורכב יותר זה מהותי בלגרום לשירים האלו להישמע מוצלחים כמו שהם היו על הנייר. מה שכן, למרות שהנגינה באלבום מרשימה, יכלו לדעתי להוסיף עוד קצת לידים מלודים, משהו שבסגנון הזה כדאי להכניס הרבה.
לסיכום, אלבום מעולה למי שאוהב מטאל אמריקאי מסורתי, ומאד לא כדאי למי שמעדיף מטאל עכשווי יותר, אני שייך לסוג הראשון בדרך כלל, ולכן אני בהחלט יכול לומר שאהבתי אותו.
אלון מיאסניקוב
