2007-11-03
שמעתי לא מעט דברים חיוביים על להקת ההארד קור המטאלית הזו כבר הרבה זמן, אבל לא יצא לי לשמוע ממש אלבום שלהם עד עכשיו, האלבום החדש והשלישי שלהם. אני חייב לומר שטעיתי, וחבל שלא ניסתי להקשיב להם לפני כן, כי זה אלבום הארדקור דינאמי, כעוס וכתוב היטב, ואחד החזקים ששמעתי בסגנון.
אם לתאר אותם מוזיקלית, אפשר בהחלט להשוות את המוזיקה של Hatebreed, כשגם השירה בלהקות די זהה, אבל זה משולב עם לא מעט גרוב שבדרך כלל לא מוצאים בלהקות הארד קור מהסוג הזה, שמזכיר קצת Pantera לפרקים, ואפילו יסודות יותר רוקים שמוסיפים לכל התערובת הזאת תחושה של משהו שונה, גם אם אגרסיבי במיוחד.
הסאונד המלוטש של קמרון ווב העסוק בטח לא מזיק ללהקה, וכבר מהשיר הפותח – The Ruthless Sweep, ברור כי יש להם משהו טוב ביד. הארדקור מטאלי שבועט בראש ללא רחמים, אבל עדיין מצליח להישמע הגיוני וקליט, כזה שנהנים ממנו בקלות.
לסולן Marshall Lichtenwaldt יש אולי שם שאי אפשר לבטא, אבל השירה שלו אגרסיבית מאד מצד אחד, וברורה מאד מצד שני, הוא מבטא את הטקסט מעולה ויושב יפה בתוך המוזיקה של הלהקה, עם זה תכניסו גם ריפים מטאלים מוצלחים ותחושה דינאמית חזקה וברור כי הלהקה הזו יודעת לעבוד כמו שצריך. בכל השירים כאן אין ולו Filler אחד, וכל שיר מכיל Hook אחד או יותר.
הבונוס הגדול הוא שיר הנושא, שמכיל גם הופעות אורח של כמה סולני הארדקור ידועים, וגם הופעה מפתיעה של למי האגדי, שבכמה השורות שהוא שר פשוט עושה את השיר הזה להצלחה, הבן אדם הוא אל.
בקיצור, לכו תקנו את האלבום, הארד קור מטאלי כמו שצריך קשה למצוא היום, ובטח לא ברמה כזו.
אלון מיאסניקוב
