ביקורות
2007-11-01
היה לי ברור שמדובר פה באלבום מטאל רטרו אופייני הרבה לפני ששמעתי את הדיסק. מספיק לקרוא את שם הלהקה, להעיף מבט בשם האלבום, ולסיום לראות את העטיפה האדירה כדי להבין את זה. העטיפה נראית כמו יציאה של אד רפקה, צייר עטיפות הט'ראש הנודע, והאיור הזה של צבא של Terminators כשהראשון בהם הוא גם מטאליסט, הוא אחד הטובים שראיתי על אלבום בסגנון בתקופה האחרונה, כל הכבוד לאולפן האמנות Studio 54 האנגלי על העטיפה הזאת.
המוזיקה של הלהקה השוויצרית הצעירה הזו היא בהחלט מה שהייתם מצפים לשמוע, הבי מטאל עם שילוב של פאוור וגם קצת ט'ראש, הכול עם ריח כבד של שנות השמונים. זה לא מקורי במיוחד, אבל זה מנוגן היטב, דינמי וכבד, ויש בזה תחושה חזקה של הנאה שהלהקה מפיקה מעשיית המוזיקה הזו, וזה דבר שאי אפשר לזייף, או שזה שם באמת או שזה לא.
מבחינת השירים, זה מתחיל די בינוני עם שיר הנושא ההמנוני, אבל עובר די מהר לשיר המוצלח ביותר באלבום, Headbangers, שזה גם האפקט המיידי שלו על המאזין. מטאל קצבי שבנוי על ריף פשוט וקליט. הנגינה של הלהקה לא מדהימה, אבל בהחלט מספיקה, וזה מגיע עם כמה לידים מלודים עשויים היטב, וזה בהחלט מספיק לז'אנר. המילים? עדיף להתרחק מהנושא, זה Manowar בלי השליטה באנגלית, אבל בתכל'ס, למי אכפת כשמדובר באלבום כזה?
הם בהחלט יכולים להרוויח מלעשות משהו מקורי יותר באלבום הבא, לפתח קצת יותר אופי, ייחודי, אבל גם כאן, באלבום הבכורה שלהם, יש מספיק אנרגיה ומלודיה כדי להספיק לאלבום בז'אנר הזה, ולי באופן אישי זה מספיק.
אלון מיאסניקוב
