2007-02-19
קשה לי מאד לתאר את המוזיקה של הלהקה האמריקאית הזאת, זה מכיל אגרסיה של ט'ראש, מלודיות מסוימות של הארד רוק, וגישה תוקפנית של הארדקור, אבל איך שלא תסובבו את זה, זה אלבום מרשים מאד, ועוד יותר מזה – יוצא דופן.
השיר הראשון, Whores, כבר נותן בראש עם כבדות מלוטשת, אחד הדברים הראשונים שבולטים כאן הוא הסולן, מטורף אמיתי ששואג, צורח ושר בכמה קולות שונים, אין ספק שהבחור הזה סובל מכמה בעיות נפשיות, אבל הדרך שבה הוא פותר את הבעיות האלו במהלך האלבום הזה היא חלק ממה שעושה את זה כל כך טוב.
זה מוזר, לאחר התקפת הארדקור/ט'ראש עצבנית כמו השיר השני Denominator הייתם מצפים לפשטות בסגנון
Helmet, אבל במקום זה מגיח לשם ליד מלודי חזק והדבר היחידי שנהיה ברור לי בשלב ההוא הוא ששום דבר לא ברור בלהקה הזאת. הריף בשיר נשמע כמו משחק על זה מ- Walk של
Pantera, אבל זה באמת לא משהו מפתיע באלבום שלא מפסיק להפתיע.
רוצים תיאור כלשהו של הלהקה?
Gwar עושים ט'ראש, תכניסו לזה גם יסודות תעשייתיים כמו המקצב של Hidden Formula, וגם יסודות כמעט פסיכדליים של שיר כמו Six, ובמקרה ולא הבנתם, האנשים האלה עושים הכול כדי להיות בלתי צפויים.
נקודה חלשה באלבום? העטיפה, הירוק הזה נראה כאילו הקיאו על הדיסק, חוץ מזה? כלום, זה פשוט אחלה אלבום.
אלון מיאסניקוב
