2007-02-04
לגל הייצוא האירופאי של מטאל מודרני מצטרפת להקת Cypher ההולנדית, ובגדול אפשר לתאר אותם כניאו-ט'ראש, סגנון שרץ חזק מאד היום בארה"ב, כשהנציגים הבולטים שלו הם The Haunted. מרוב הבחינות האפשריות הלהקה הזאת כבדה ואגרסיבית יותר מ-
The Haunted, הם משלבים גם דת' מלודי במהירות הט'ראש הרצחנית שלהם, והם בהחלט לא מחפשים למצוא חן או להחדיר יותר מידי מלודיה לאלבום, מה שעושה את זה לאלבום שלא כל אחד ייהנה ממנו, אלא רק אלו שבאמת מחפשים את הצד הקיצוני יותר של הז'אנר.
יהיו מי שיגדירו את ההרכב כמטאלקור, זה מתבקש בהתחשב במוזיקה שלהם, וגם בגלל העובדה שהסולן שלהם נע בין גראולים מעולם הדת' לבין צרחות גבוהות יותר שמזכירות הארדקור, מה שכן, מבחינת המוזיקה עצמה אני לא חושב שאני יכול לומר שיש עוד להקות מטאלקור כבדות ברמה כזאת, זה אלבום שלא נותן הנחות, כמעט כל שיר מכיל מהירות רצחנית, הריפים מורכבים באופן מיוחד ויש אין ספור שינויי קצב, כמו שאמרתי – זה לא אלבום קל.
אין ספק לגבי ההשקעה של הלהקה במוזיקה שלה ושל חברת התקליטים שלהם בלהקה- הכול מנוגן היטב, מופק היטב, ואפילו העטיפה והעיצוב שלה מראים שכסף הונח על הלהקה, כיוון שיש כאן פוטנציאל, ואני מעריך שההשקעה תחזיר את עצמה.
מבחינת השירים עצמם יש כאן די אותו כיוון, ניאו-ט'ראש מהיר מאד ומסובך, אבל השירים הבולטים באלבום הם אלו שמשלבים קצת מלודיה, כמו השיר Nailed To Redemption, שמכיל ריפים עם ניחוח אתני חזק, או Make Thick My Blood שנותן יותר בריפים המלודים שמזכירים להקות דת' מלודי מודרני, קצת כמו
In Flames של השנים האחרונות.
שיר הנושא הוא עוד יציאה מעניינת, מחולק לשני קטעים, כשהראשון הוא קטע אקוסטי אפל שלא מכיל שירה של ממש, בהחלט לא משהו שיש דומה לו בשאר האלבום.
כמו שאמרתי קודם, למרות ההשקעה והיכולת, זה לא אלבום למי שאוהב כפית של מלודיה בכוס הקפה המטאלית שלו, זה אלבום קר ומנוכר, עצבני וכועס, שיתאים רק למי שמחפש ריגושים אגרסיביים במוזיקה שלו.
אלון מיאסניקוב
