ביקורות
2003-05-14
עד לפני 6 שנים Pooch היו יכולים לזכות בהצלחה היסטרית עולמית... היום עליהם להתחרות בעשרות להקות שרוצות להיכנס לנעליהם של Incubus ו Tool. היתרון של Pooch מתמקד בתכנותים המצוינים של דיון ,הגיטריסט ,שמכניסים טירוף ועומק אלקטרוני לדיסק. אין ספק ש Pooch מתוחכמים ומעמיקים מעמיתיהם המתחרים (תכונה שככל הנראה פועלת לרעתם בשוק שמתבסס בעיקרו על שטחיות).
“Individual" בנוי בצורה הדרגתית מחומר טוב ולהיטי ועד לחומר מעולה ורציני.
מאוד. Pooch משלבים מספר סגנונות באלבום אחד. קטעי נו-מטאל ואלקטרוני טהור אחד אחרי השני או משולבים ללא הפרד. Pooch גם לא מנסים לשכפל אף להקה אחרת בתחום כמו שחלק מהלהקות החדשות יותר מנסות. הם יכולים להזכיר לפעמים את Faith No More, Incubus ו Disturbed אבל יש להם בהחלט סאונד מקורי וייחודי משלהם.
ישנם באלבום הרבה להיטים אלטרנטיביים ממוצעים אבל דווקא היציאות הייחודיות והאקספרמנטליות יותר הן מה שגרם לי להעריך אותו. שירים כמו “Entropy” הפסיכודלי עם שילובי הגיטרות הנקיות וארפג'יאטור מתחת לגיטרות מטאל עצבניות והשיר העוקב
"Solarbaby" – אמביינט טריפ הופי ברמה גבוהה מאוד, נותן למאזין רגע של שלווה טריפית.
אבל גם להיטי האמ.טי.וי של Pooch לא מאכזבים. שירים כמו “change it up” ו “Plastic" על ריפים מונמכים ו “my proxy” הדאבי עם תכנותי המצילות המטורפים של הפזמון.
“Individual” הוא אחד האלבומים המקוריים יותר ששמעתי בתחום הנו-מטאל, מומלץ בווליום גבוה.
טל גלפסקי
