2006-12-24
אני אתחיל עם מחמאה ל- Born From Pain : הם לא עוסקים בשום צורה של מטאלקור מלודי רכרוכי, הם הולכים על הדבר האמיתי, הארדקור מטאלי, מהסוג שלהקות כמו
Hatebreed בנו לעצמם את הקריירה דרכו. הם כבדים, אגרסיבים, לא נחמדים... הבנתם את הכיוון. אם להיות כנה לחלוטין, הם בהחלט נשמעים כמו Hatebreed ביותר מאספקט אחד, יש מי שיגיד שהם אפילו מעתיקים מהם, לצערם ולצערי, יש לאלבום הזה עוד נקודת השוואה ללהקת ההארדקור המטאלי הוותיקה ההיא, כמו אלבומה החדש – Supermacy, גם האלבום הזה הוא אכזבה מהרבה בחינות.
אין ספק שיש להם יכולת, יש פה כמה ריפים חזקים ותיפוף עוצמתי עם סולן שהוא מושלם לסגנון, גם הסאונד, פרי יצירתו של טו מאדסן העסוק מאד, עובד מושלם. הבעיה? אין פה שירים שנשארים בראש, אפילו רגע אחד או שניים, אבל זה הכול, בגדול הכול נשמע כמו אותה נוסחא הארדקורית פשטנית, וזה פשוט לא תופס.
הם מנסים להציל את המצב עם כמה אורחים מכובדים; ב- Crusader מתארח סולן
Gorefest ג'אן כריס, שתורם קולות עוגיפלצת חזקים כרגיל, ב- Scorched Earth מנגן הגיטריסט של
Hatesphere, ב- Doomsday Clock שר לו, סולן להקת ההארדקור המיתולוגית
Sick Of It All , ובשיר האחרון - Behind Enemy Lines - מתארח בארני, סולן
Napalm Death. אבל האמת העגומה היא שכל האורחים שבעולם לא יצילו את האלבום הזה ממה שהוא – אלבום הארדקור מקצועי, לא רע, אבל לא יותר מזה.
אלון מיאסניקוב
