ביקורות
2006-10-28
הלהקה האיטלקית הצעירה הזאת מצליחה מאד בכמה תחומים מוזיקליים, הבעיה היא שבמקום להתרכז בז'אנר אחד היא מטיילת בדמו שלה בכל מיני סגנונות מבלי להתיישב יותר מידי על אף אחד מהם, וזה בהחלט פוגע בהם.
הלוגו של הלהקה הוא של להקת דת' מטאל, הם מצולמים כשהם עוטים Corpse Paint, אבל רוב המוזיקה שלהם זה ט'ראש אולדסקול עם קצת השפעות של דת' מלודי, הם בהחלט יודעים לנגן, וזה מתבטא בעיקר בגיטרות, אבל הם חייבים להחליט מה הם.
השיר הראשון, שיר הנושא, מכיל כמה ריפים לא רעים בכלל, אבל יש לו פזמון הלקוח מעולם הפאנק שנשמע מלוכלך ולא קשור לשאר השיר, יש בו סולו מלודי מעולה שמעיד על כשרון יוצא דופן של הגיטריסטים, אבל הסלט שנוצר פוגע בשיר. בשיר השני – S.o.S יש שוב כמה ריפים מוצלחים, והשירה מזכירה מאד את זו של כמה להקות ט'ראש וותיקות כמו
Destruction או
Necrodeath, אבל בפזמון יש פתאום שירה נשית שנשמעת לא קשורה לחלוטין. השירים שאחרי כבר שומרים על מקצב ט'ראש די קבוע, כש- My Vein בהחלט מהווה ט'ראש טוב עם ליד מעולה. אגב, הסולן בוקע עם קטעי שירה נקייה שנשמעים הרבה יותר טוב מהגראולים המוזרים שלו.
הבעיה היא שהחבר'ה האלה כנראה לא החליטו איזה ז'אנר הם אוהבים יותר, הם חייבים לעשות לוגו אחר, לשנות תדמית, לרדת מהשירה הנשית, ולהסגר על ט'ראש, כי את זה הם עושים הכי טוב.
אלון מיאסניקוב
