ביקורות
2006-10-24
הלהקה האמריקאית הזאת באמת תזכיר לחלק מכם את
The Dillinger Escape Plan, אבל לעומת דילינג'ר, אני לא בטוח לגמרי שלא תרצו לחנוק את חברי הלהקה אחד אחד אחרי ההאזנה לאלבום, אלבום סקרימו בגדול שמשלב רעש/צרחות אימה/רעשי רקע ולא מעט הומור לתערובת שעלולה להוציא אתכם מדעתכם.
אין ספק לגבי יכולת הנגינה של חברי הלהקה, אבל הצרחות של הסולן בהחלט יכולת לעצבן יותר מכל בלגן מוזיקלי שהוא שיר הפתיחה This Is Really Testing The Patience I've Never Had,, הלהקה עוברת לקטעי Mr. Bungle ספק משעשעים בשירים Forgot 2 And A Half Days ו- Buddy, You're Makin' No Sense ואז פורצת שוב במה שניתן לתאר כ- Free Jazz שרוצה לעצבן בקטעים כמו Texas Chainsaw Mascer-uh שמכיל כמה ריפים מבריקים אבל מקלקל אותם בתערובת של צרחות ובכי של הסולן.
אומר משהו אחד לזכותם, הם מסיימים את האלבום במהירות, הם כנראה מבינים שהם מספיק מעצבנים כדי לא לסחוב את זה יותר מידי. אבל אחרי שנראה כאילו נגמר השיר האחרון – Party Girls, הם מפנקים אותנו בקטע אקוסטי מוזר. כנראה שמישהו קיבל שכל והוציא צו הרחקה ללהקה שמונע מהם להתקרב לחשמל. תודה לאל.
אם תיהנו מהאלבום או לא תלוי הרבה בחוש ההומור שלכם, אפשר להתרשם מהנגינה של חברי ההרכב, אבל תצטרכו הרבה סבלנות והרבה הומור כדי לא לפרוץ בהתקף עצבים ולרצות לחנוק אותם למוות. התקרבו לאלבום הזה בזהירות רבה.
אלון מיאסניקוב
