ביקורות
2006-10-04
Anthenora האיטלקים מוכרים לאנשים מסוימים בעיקר כתפקידם כלהקת הליווי של מתופף
Iron Maiden ניקו מקבריין כשהוא עושה את סדרת ההופעות Total Mcbrain Damage באירופה, אבל הלהקה כבר עומדת בזכות עצמה, היא קיימת מ 1990 והוציאה בינתיים רק שני אלבומי אולפן, אבל אם לשפוט על פי האלבום הזה יש לה לאן להתקדם.
את אלבומה הראשון – The Last Command
סקרתי כאן ב 2003, והאלבום החדש ממשיך את אותו הקו, שילוב של פאוור וט'ראש, כבד מרוב להקות הפאוור האיטלקיות, עם שירה אגרסיבית בסגנון
Grave Digger, כל זה משולב בריפים מלודים של Iron Maiden, ורוב הזמן זה עובד.
השיר הפותח הוא דוגמא טובה לסגנון של הלהקה, ריפים של Maiden, מהירות שקרובה יותר לט'ראש ומלודיות של פאוור, השיר השני – Order Of Hate כבר כבד יותר, השילוב של גיטרות קצב חורשות בבתים והשירה העצבנית של הסולן Luigi Bonansea בהחלט עלולה להרחיק מי שמעדיף פאוור יותר קליל, מה שרוב הלהקות האיטלקיות עושות כיום.
יש גם גיוון, בשיר הנושא יש יותר חילופי קצב מתוחכמים, זה קצת יותר פרוגי, אבל הבסיס של Iron Maiden והריפים המלודים שלהם יושב מעל הכול. בסופו של דבר זה אלבום שלא נופל מקודמו, והוא מהווה דוגמא טובה לפאוור לא אופייני, יש בו לא מעט רגעים מוצלחים והוא בהחלט מצדיק את קיומו.
אלון מיאסניקוב
