2006-02-09
Centurions Ghost הם להקה שמורכבת מסולן יוצא אוסטרליה ומוזיקאים אנגלים, דבר שמסביר את מה שהלהקה כתבה בביוגרפיה שלה, שהם נקראים על שם:" A Yorkshire Brew Of Great Strength And Gravity", בעברית פשוטה, הם נקראים על שם בירה. ויש לא מעט דמיון בין המוזיקה של הלהקה לבירות מסוימות, בעיקר מזן ה Bitter, כמו הבירה הזאת, שגינס היא הנציגות הידועה ביותר שלה, גם המוזיקה של הלהקה היא כבדה, אפלה, וקשה לבליעה למי שלא מכיר היטב את הז'אנר.
הז'אנר הזה הוא אולד-סקול דום, משהו דומה מאד למה שעשו אבות המטאל הקיצוני בתחילת שנות השמונים, להקות כמו
Venom ו
Celtic Frost, ומאוחר יותר
Cathedral שלקחו את המטאל לכיוון הדומי והאיטי ביותר שלו באלבום הראשון Forest Of Equilibrium. מהרגע הראשון של האלבום ברור כי כל ההשפעות האלה יושבת במרכז מה שלהקה עושה, השיר פותח בחומת גיטרות מוצקה, סאונד נקי אבל סלדג'י בבת אחת, ושירה דמוית Venom של הסולן ג'ימס, אין הרבה מקום לטעות בנוגע לסוג המוזיקה שלהקה עושה ומאילו שנים של המטאל היא מושפעת ביותר.
הקטע השני מביא הפתעה למאזינים, מדובר בקטע בין מספר דקות שנשמע כמו פסקול לסרט אימה ישן של Hammer, אותו אולפן סרטי אימה אנגלי שהנפיק לא מעט קלאסיקות בשנות השישים והשבעים, הקטע לא מכיל מוזיקה של ממש, כמה קטעי קלידים אפלים, קולות רקע מפלצתיים, הוא נועד בעיקר לתת טון נוסף לאלבום שמעלה ניחוח של אופל ורשע גם כך.
השיר שאחרי הוא חזרה לפורמולה של Celtic/Venom, שוב חומת גיטרות מוצקה, בשילוב קצת קלידים שמכניסים עוד איזה תת-טעם, ואז הלהקה עוברת לקטע אקוסטי בשם Suzanna, שנשמע כמוזיקת בארוק, שוב המאזין נכנס לאיזו אתנחתא קצרה בטרם הלהקה שולפת את Misery Serenade, השיר הכבד ביותר באלבום, שנע בזחילה דמוית Cathedral.
יש לא מעט להקות כיום שמבצעות איזה הומאז' לז'אנר המוזיקה הקודר הזה ששלט במטאל לתקופה קצרה, בין השנים 81 ל 86 בערך, אבל Centurions Ghost הם בין היחידים שעושים את זה ברמה כזאת, ועם חומר מוצלח מספיק כדי לעמוד בזכות עצמם, ולא רק בגלל ההיבטים הנוסטלגיים.
אלון מיאסניקוב
