ביקורות
2005-09-03
אלוהים אדירים, הח'ברה האלה סיבכו לי את המוח.
את מה שהלהקה עושה ניתן להגדיר כהארד/מטאל קור פרוגרסיבי מתוסבך ומורכב בטירוף, יש דמיון לא קטן ביניהם לבין The Dillinger Escape Plan, בעיקר בטירוף שהולך בתיפוף ובריפים המתוסבכים.
החל מהרגע הפותח בשיר הראשון, ואין לי כוונה לנקוב בשמות כי שם כל שיר זה סיפור של שמונה מילים בערך, ברור כי הלהקה עושה מאמץ ליצור טירוף מוזיקלי מהמדרגה הראשונה, שילוב של כמה סוגי קולות, שנעים בין צרחות הארד קור לבין קולות נקיים מלודים יותר וצרחניים יותר ברגעים אחרים, הגיטרות מבוצעות באופן מקצועי למהדרין, עם ריפים מורכבים שלהם נגיעה בג'אז מידי פעם, ואפילו בפיוז'ן ובפ'אנק, בקיצור- סלט של סגנונות שצריך כמה וכמה האזנות כדי שהיה ברור לאוזן.
אני מניח שהקטע החמישי והשביעי הם האהובים עלי באלבום, אם כי קטע שניים כם מכיל כמה רגעים מעולים שבהם הלהקה פתאום יורדת מדרגה ולוקחת דברים בקצב אחר לפני שהם שוב שוברים ונותנים בראש.
אני כמעט בטוח שהדיסק המצוין, שיצא בשלוחה הגרמנית של חברת התקליטים Roadrunner יתפוס את אוזני אלו שנהנים מדברים פחות קונבנציונאליים, כמו Mr. Bungle ו Dillinger, אבל שלהם גם עמידות בהתקפה סונית מרוכזת שכאת.
אלון מיאסניקוב
