2005-08-28
אני חייב לומר שלזה בהחלט לא צפיתי, שמעתי דברים טובים על Vile בעבר, אבל האלבום החדש שלהם, הראשון מזה שנתיים, הוא פשוט יצירת מופת של דת' מטאל אמריקאי טכני ועשוי היטב.
הלהקה, שמרוכזת תחת כישרון הנגינה וההפקה של גיטריסט הלהקה Colin Davis, פשוט מרביצה שיר דת' רוצח אחר השני, עם מקצביו מגוונים, ריפים שנעים בין Morbid Angel ל Emperor, בין blast beats מרשימים ללידים מלודיים עשויים היטב, בקיצור, יש כאן הכול מכל, והכול מופק היטב, ועם סולן עם גראול רצחני שנע בין שאגות בטון נמוך לצרחות בסגנון Chris Barnes.
באלבום עובר קו סיפורי שעוסק במלחמות, כשהוא מתרכז על אירועי ההווה ועל מלחמות המפרץ למיניהן, אבל למען האמת, אין לכך כל חשיבות מבחינת ההאזנה לאלבום, מה שחושב כאן הוא המטאל שהלהקה נמפיקה, וכמו שאמרתי, הוא ברמה גבוהה מאד.
השיר הפותח, Devour, הוא קטע רצחני של דקה וחצי, מספר ריפים מבריקים, גראול עבה, וכמה רעיונות שמקורן בבלאק מטאל, ז'אנר שיש לו אחיזה לא קטנה על כלל האלבום, השיר מתמצת את האלבום לזמן קצר- מהיר, מתוחכם וברוטאלי.
השיר שאחרי, Deafening Silence, הוא כבר שיר ארוך יותר, שמכיל כמה שינויים מהירים בקצב, ואפילו ליד מלודי איטי לקראת סופו, הוא בהחלט מדגים את הורסיטאליות של הלהקה.
שיר הנושא מכיל קצת יותר מהריפים דמויי הבלאק שבאו לפני, לפני שהוא עובר לכמה שנשמעים כאילו נכתבו עבור Morbid, יש לי הרגשה שלאנשי הדת' מטאל, בעיקר לאלו עם חיבה לדת' האמריקאי המסורתי, יהיו פה כמה פנינים של ממש.
Suicidal Warfare הוא לדעתי הטוב באלבום, מה שנקרא Pit Mosher, שיר שגורם לקהל בהופעה להתחיל להסתובב ולחפש מכות, הוא זז בקצב מהיר, נותן כמה Blast beats שמעבירים שהחלטת הלהקה להחליף מתופת באלבום הזה הייתה בחירה חכמה מאד, ובאופן כללי, השיר הזה פשוט עובד.
בקיצור, זה אלבום חובה לכל אוהב דת' מטאל מסורתי, זה לא דת' שבדי מלודי, זה אמריקאי רוצח, וזה טוב.
אלון מיאסניקוב
