2005-08-28
כולנו זוכרים את להקת האייטיז וורלוק, ובמיוחד זוכרים את דורו, הזמרת הסקסית והעוצמתית שכבשה את קידמת הבמה (ומי שלא זוכר, ללכת לעשות שיעורי בית כי יש לכם מה להשלים בהחלט).
דורו מוציאה אלבום חדש בו כוללת את מיטב להיטיה אבל בביצוע שלה עם תזמורת בשם The classic night opera.
הרבה אמנים כבר עשו את הגימיק של לשלב תזמורת עם ביצועים לשירי מטאל שונים ומשונים, ואפילו ביצועים נזכרים למדי (לדוגמא מטאליקה ויש עוד הרבה) מה שבכללי מרים סטנדרטים גבוהים לגבי הופעות מסוג זה, הרי צריך להצדיק את הפומפוזיות, וזה מבחן שכל אמן עובר בפני עצמו. מה הציון של דורו? את זה תגלו בהמשך.
האלבום נפתח עם I rule the ruins עם התזמורת במלוא הדרה בשילוב עם העוצמה המוכרת של שיריה של דורו, שילוב בהחלט ראוי לציון בין עוצמה לאלגנטיות העדינה של התזמורת, לדעתי עיבוד וביצוע נהדר ביותר.
אחריו מגיע בזרימה יפיפייה Metal tango עם דגש אפילו רב יותר בעיקר לכלי המיתר, שוב משתלב מעולה, סימביוזה מוחלטת בין הכלים והשירה, נותן עומק חדש לשיר לדעתי, בעיקר בזכות רגעים כמו הסולו כינור לפני הסולו גיטרה, שרשמית משלב בין התחומים בטבעיות.
עוד שירים ראויים לציון הם שירים כמו All we are, Fur immer, Undying, Love me in black.
שהתזמורת מוסיפה לכולם היבט חד ודרמטי יותר, אבל לדעתי גורמת לדורו להיראות חלשה יותר בחלק מהמקרים.
בסופו של דבר, חוץ מכמה שירים, העיבודים התזמורתיים לא מתוחכמים מדי והפוטנציאל הטמון בשילוב אינו ממומש עד סופו לדעתי. ושוב, מצד שני, ולדעתי הצד הנחשב באמת, היא מצליחה לשלב בצורה מושלמת את האופי שלה יחד עם התזמורת והאיחוד לא נשמע כפוי או מלאכותי, מקום שבו לדעתי הרבה להקות אחרות נפלו.
הדיסק לא ייזכר בתור דיסק המטאל עם תזמורת הגדול ביותר אי פעם, אבל לדעתי הוא גם לא מתיימר להיות כזה, הוא נותן עומק חדש לשירים שלה ובהחלט שווה למעריציה של דורו, מי שלא מכיר אותה מקודם, עדיף לו להתחיל מאלבומים אחרים.
רועי פוברצ'יק
