ביקורות
2005-07-26
זהו אלבומם הרביעי של הלהקה, ואני מתפלא אך לא שמעתי עליהם לפני כן, מכיוון שהאלבום הוא אחד המעניינים והמלוטשים ששמעתי בז'אנר הדת'/מטאל קור לאחרונה.
הלהקה עשתה מעבר מחברת התקליטים הקודמת שלה, Let It Burn, וזהו כבר אלבומם השני עם Lifeforce Records, חברה שממשיכה לגלות ולהוציא אלבומים לכמה מלהקות ה hard core ו ה metal core הטובות ביותר שקיימות.
מבחינה מוזיקלית, הלהקה עושה משהו שנשמע כמו שילוב של At The Gates עם In Flames ו Killswitch Engage, אין שום דבר רך או עדין במוזיקה שלהם, הגרסא שלהם למטאל-קור היא קרובה יותר לעולם הדת' השבדי, כשזה קולו של הסולן, דומה מאד לזה של Tomas Lindberg, כלומר מעין גראול בשנמצא בקצה הגבוה של הספקטרום, שמקרב אותם לעולם המטאל-קור, כמו כן הם עושים שימוש בקלידים, בולט במיוחד בשיר Dying Eyes וכן באפקטים אלקטרונים, כמו אלו שב In The Hourglass, אחד השירים הטובים בדיסק.
הלהקה בהחלט עושה שימוש בכמה רעיונות שנשמעים יותר אקספרימנטאליים, דוגמת הפזמון ב In The Hourglass, עם גיטרות שנשמעות יותר רוק נ' רוליות, ומשתלבות עם הריפים הכבדים יותר.
שירים כמו Sadist Hour, או Sweetest Hell הם פשוט דת' אירופאי איכותי, משהו שלא היה נשמע שונה באלבום של Bloodbath למשל, אבל זה השילוב בין היסודות שעושה את הדיסק הזה למעניין כל כך.
אי אפשר להכחיש את האיכות של האלבום, ואני רק מקווה שיהיו עוד אנשים שיזהו את האיכות של הלהקה, למרות שהם לא ממש ידועים עדיין.
אלון מיאסניקוב
