Various Artists - Armageddon over Wacken 2003 - [Armageddon Music]

2005-01-20

הקהל מתחיל להריע, לאט לאט עוצמת הקהל מתחזקת, הסולן של להקת in flames מברך את הקהל לפסטיבל.
כך מתחיל פסטיבל ווקן 2003 והשיר clayman, חזק, סוחף ומרגש, אפילו אני מלשמוע את הדיסק בקושי מתאפק מלקום מהמושב שלי ולצעוק ולקפוץ לצלילי ההופעה הנהדרת הזאת.

אישית, תמיד חשבתי שהופעות חיות הן בעיתיות, כי תמיד יש את הדילמה, מה יותר חשוב להעביר למאזין, את צעקות הקהל המשולהב או לייבש אותו קצת ולהתמקד במוזיקה, אמנים שונים בוחרים סאונדים שונים. האלבום הזה מתמודד עם הבעיה הזאת בקלות ומצליח לשלב את שני האלמנטים בשלמות, ברגעים שלא שומעים את הקהל, מרגישים אותו ותמיד מודעים אליו בעוד המוזיקה לא נפגעת אפילו לא בקצת, סאונד מושלם. שני האלמנטים האלו שמשתלבים פה בכזאת הרמוניה גורמים לאלבום להיות חוויה גם בהאזנה ביתית.

אחת המעלות הגדולות פה, זה שאין "רגעים מתים" בין השירים, למרות שכל שיר פה מבוצע ע"י להקה אחרת, אין רגעים קטועים, הקטעים עוברים מאחד לשני בכאילו שזאת להקה אחת שמנגנת את כל השירים שלה אחד אחרי השני, תחושה זורמת ונהדרת של הופעה ולא של אוסף של"הכי טובים", דבר שמעלה את רמת החוויה לרמה חדשה לגמרי מהופעות חיות.

כל הלהקות המופיעות מופיעות פה במיטבן, מלאות אנרגיה וכוח. האלבום יוצר מאין עדות של סצנת המטאל בימינו והאיכות שלו, ומוכיח שהמטאל חי ובועט ומצליח להשביע את הקהל הרעב שבא להופעות הפסטיבל הזה.

אפשר למצוא נציגים מכל קצוות סצנת המטאל, להקות גדולות ומוכרות לצד להקות אנדרגראונד מקומיות יותר. האלבום הוא רצף של רגעי שיא, כל להקה מביאה את הייחודיות והעוצמות שלה,ואי אפשר לוותר על אף רצועה.

ההתחלה הנפלאה של האלבום ע"י in flames, מקבלת המשכיות ראויה עם הלהקות subway to sally וsonata arctica.
עוד להקה נהדרת שתורמת את השיר “pain crawls in the night” זאת להקת "”metalium שמצליחה לסחוף את הקהל לגבולות חדשים.

זה אלבום שאני אוהב לכנות "”play album” שזה אלבום שאתה לוחץ "פליי" ולא נוגע עוד במערכת סטריאו עד שאלבום לא נגמר, כי אסור לפספס אף רגע בהופעה הנהדרת הזו.

רועי פוברצ'יק