Slipknot - Vol : 3 (The Subliminal Verses) - [Roadrunner Records]

2004-08-16

Slipknot עושים את זה שוב, בפעם השלישית, והפעם הם עושים את זה יותר טוב, יותר מדויק, ויותר קולע מתמיד.
השילוב יוצא הדופן של ט'ראש, מטאל קור, industrial ודת' מטאל הצליח ללהקה בעבר, ובמהרה הם הפכו לאחת הלהקות המוכרות בז'אנר, שגם מצליחה להביא קהל גדול להופעות.
אני חייב לומר שאף פעם לא ממש התחברתי אליהם, הכרתי בכישרון, בתיפוף המדהים, באגרסיות, אבל היה חסר משהו במיקס, משהו קצת יותר נוח לאוזן שיעטוף את ערימות האגרסיה, האלבום החדש שלהם מצליח לראשונה לשלב את המלודיה שהייתה חסרה לי באלבום שהוא גם העצבני ביותר שלהם.

החל משיר הפתיחה מוזר, גיטרות עטופות אפקטים שאינם בהכרח דיסטורשנים ושירה נקייה מהסוג שלמדנו שמסוגל לה Corey Taylor בלהקתו השנייה, Stone Sour, מובן כי אין זה אלבום סטנדרטי, הלהקה הפעם מיתנה את חומת הסאונד בכמה רעיונות מוזיקליים טובים, וסוף סוף יצרה אלבום בעל איכויות שחורגות ממגבלות הז'אנר.

הסאונד המופלא של Rick Rubin, האיש שעשה את Slayer, מדגיש את הדיוק המופלא של התיפוף בשיר השני, The Blister Exists שעובר למחוזות קצת יותר מוכרים מהלהקה, אבל שוב, דברים נעשים קצת שונה, והשיר הוא לא משהו שציפינו לו, השילוב של קטעי גריינד במוזיקה רק מקשה על הסיווג של השירים, כי המלודיה והרכות שנשמעות מיידי פעם לא מכינות את המאזין לשירים כמו Three Nil, שנפתח בשיר שנשמע כאילו נלקח הישר מאלבום של Morbid Angel...

Duality הוא הלהיט שתפס את MTV כבר לפני זמן רב, ובו היכולת של הלהקה ליצור שיר מלודי וקליט, כשהאגרסיות עדיין שם, Circle לעומת זאת מחבר גיטרות אקוסטיות לצלילי שלישית מייתר ועושה משהו שבאמת לא ציפינו מהלהקה, שיר שקט אמיתי, עם כמה רעיונות וצלילים תעשייתיים, שבסוף השיר מתחזקים.

Pulse Of The Maggots הוא עוד שיר חזק, ודבר נוסף שמתגלה בדיסק, הוא היכולת של הגיטריסטים לעשות שימוש בלידים מעניינים, ואפילו ב tapping כדי להוסיף צבע למוזיקה.

בקיצור, חובבי הלהקה ימצאו כאן מה שחיפשו, אבל גם מי שלא ממש אהב אותם לפני כן,כמוני, יופתע מאד מההתקדמות שלהם.

אלון מיאסניקוב