Dogsimada and Marufura Fufunjiru - So who's insane? - [chmafu nocords]

2004-06-06

אחד הדברים שאני הכי נהנה להקשיב הוא לנסיונות של מוסיקאים לייצר אווירה שונה ומענינת.
הדבר נהיה קשה יותר ויותר עם השנים.אתם שואלים למה?
התשובה היא פשוטה, אנחנו בתור בני אדם רוצים לשאוף ליותר וזה הרבה פעמים מגיע למצב בו אנחנו נשאף לייצר או להמציא דברים מחדש בכדי למנוע מעצמנו לחזור על מעשינו או להישאר באותה רובריקה או פרדיגמה קבועה.
כתוצאה מכך אנחנו נמצאים במרדף אחר החידוש וההתנסות .
חלק מזה מתבטא בהנצחת הרגע וחלק בחשיבה קדימה.
ההיתי מגדיר מוסיקאי כמעין כימאי המנסה לשלב מולקולות שונות של מרכיבים שונים בכדי לייצר תרכובת חדשה בעלת תכונות חדשות כגון צבע,ריח וטעם
את המוסיקאי האוונגארדי או ניסיוני הייתי מגדיר כ "אלכימאי" הלוקח חומרים שלמראית העין נראים או במקרה שלנו נשמעים כחסרי תוכן וערך והופך אותם לתוצר חדש מענין ובעל ערך מוסיקלי רב.

פעמים רבות אומנים מהתחום הזה משלבים עטיפות מורכבות או מינימליות בהוצאות מיוחדות.

במקרה הזה ניתקלתי בדיסק כל כך מעניין שלנסות לתארו רק יעשה לו עוול-

הדיסק הוא בעל קונספט מאוד נסיוני וחדשני המתאר תפיסה שמנצלת את המימד הסטריופוני בכל מובן המילה.

מה שמגיע מרמקול ימין נמצא אך ורק שם ומה שמגיח מרמקול שמאל נמצא אך ורק שם.
אז אתם שואלים אותי מה חדש כאן?
אז אני אגיד לכם.
מדובר באלבום שהוא מעיון SPLIT בין שני אומנים של מוסיקה נסיונית
1- DOGSIMADA
2- marufura fufunjiru

שניהם אומנים ידועים בסצנה בזכות המוסיקה החדשנית והלא מתפשרת שלהם
כאן הם חברו יחד כבדי ליצר אלבום שיכיל את יצירותיהם כאשר הם מנוגנים אחד כנגד השני באותו זמן בסינכרון מלא ביצירתיות מופלאה כאשר DOGSIMADA מתנגן בערוץ השמאלי וMARUFURA FUFUNJIRU מתנגן בערוץ הימיני.


וכך נוצרת סימביוזה בין שני המוסיקאים בצורה מאוד מיוחדת ושונה משאר ה SPLITS הקיימים כי כאן כל אחד מהמוסיקאים כאילו הוציא בעצמו אלבום מלא שמתנגן בערוץ מסוים בטווח הסטריאו בעוד שומעים אלבום מלא אחר באוזן השניה.
וכך החוויה גדלה ונהפכת לחוויה מורכבת מאוד .
הקטעים נעים מקטעים רועשים מאוד מעין POWER NOISE לקטעים מאוד רגועים DARK AMBIENT וגם לקטעים של DRONE
קשה לתאר את כל התהליך ואת הקטעים המוסיקלים כי אין כמו החוויה האמיתית של להאזין ליצירה הזאת.
קחו עצה ממני –תאזינו לדבר הזה –קשה להיות אדיש לו
הוא מענין ומאתגר.

מאור אפלבוים