2004-06-06
זהו אלבומה השלישי של להקת ה death metal הפולנית Death, ולמרות ששמעתי את השני שלהם, שום דבר לא הכין אותי לאלבום דת' מעולה שכזה, אחד הטובים ששמעתי כבר הרבה זמן.
הטקסטים והתדמית של הלהקה לקוחים יותר מעולם ה black metal, אבל מבחינה מוזיקלית הם עושים death ברוטלי וטכני, ממש לא קרוב לdeath המלודי תוצרת שבדיה שנפוץ כיום, יש דמיון לא מועט
ל Vader, אבל מהרבה בחינות, Hate יותר טובים.
האלבום נפתח ב Flagellation, והכיוון של הלהקה מתברר במהרה, ריפים מהירים, Blast beats, סאונד מלוטש וברור שהרבה להקות מטאל יכולות רק לקנא בו, זה שיר פתיחה מצויין, והאלבום רק משתפר בהמשך.
המתופף של הלהקה הוא תופעה, משלב double bass מהירים במיוחד עם מעברים מצויינים ו blast beats רצחניים, גם הגיטרות הן תופעה, ריפים טכנים מהירים, ואפילו לידים מלודים, כמו אלו שבסוף השירים השלישי והרביעי.
קשה להצביע על שיר מועדף כאן, קטע הביניים בשיר שלוש Close To The Nephilim הוא קטע אטמוספירי שתורם לשיר שהוא מצויין גם ככה, השירים הרביעי והחמישי מעולים גם כן, קטע תשע הוא קטע אקוסטי קצר שמתחבר לשיר האחרון והמעולה Spirit Of Gospa, אין כאן ממש קטע חלש.
נקודות השוואה הן Morbid Angel, Suffocation, וכמו שאמרתי, Vader, אבל Hate מצליחים ליצור אלבום מגובש וטוב שלו היחודיות שלו, אחד מאלבומי ה death הטובים ששמעתי בשנים האחרונות, ואני ממליץ עליו בחום לכל שוחרי ה Death metal.
אלון מיאסניקוב
