2004-06-04
להקת power מטאל בריטית נשמע קצת כמו אוקסימורון, מלבד אולי להקת Dragonheart הלונדונית, אבל מסתבר שיש כאלו, חבל שיש כל כך מעטות.
Power Quest עושים power מטאל מלודי, עמוס קלידים, מהיר וקצת צפוי, סולנם נמצא בסקאלה העליונה של שירת ה power, והפזמונים בנויים היטב וקליטים.
השחקן העיקרי כאן הוא הקלידים, ולקלידן Steve Williams יש מספיק כשרון כדי למלא את התפקיד היטב, הנגינה שלו זורמת וסוחפת, הוא ללא ספק הושפע רבות מקלידנים כמו Jens Johansson ו Richard Anderson.
עבודת הגיטרה גם היא צד חזק של הלהקה, הגיטריסט מרביץ כמה לידים שהם לא פחות ממדהימים, הבעיה היחידה של הלהקה היא הסאונד הקצת אנמי, הקלידים בולטים מאד במיקס, אבל הגיטרות והתופים קצת חסרי חיים.
שיר הנושא הוא יצירה אפית בת 8 דקות שמתחילה בקטע קלידים ססגוני ועוברת לשיר מהיר ומלודי, הסולן אמנם שר בקול גבוה מזה שאני בדה"כ מוכן לשמוע, אבל הוא עושה זאת עם אנרגיה ויכולות שעושות אותו לטוב, אין ספק שמבחינת מנער קולי הוא אחד הטובים, והצרחות הגבוהות יותר שלו הן תופעת טבע.
שיר שתיים הוא עוד פיסת power מהירה, יש בו פזמון חזק ועוד עבודת קלידים מרשימה,
שיר שלוש הוא המנון מטאל דמוי שנות השמונים, יש בו כמה ריפים מוצלחים מאד, והוא עובד יפה.
When I’m Gone זה הבלדה המתחייבת, שיר שדי עיצבן אותי, למזלי הלהקה חזרה לתלם בשירים שלאחר מכן, כש Well Of Souls הוא מוצלח במיוחד.
לסיכומו של דבר, Power Quest לא המציאו את הגלגל, אבל הם עושים power עם נטיות פרוגרסיבות מקצועי ונעים לאוזן, ובהחלט יש מי שיהנה מהם.
אלון מיאסניקוב
