ראיונות
Nitrolyt
ראיון עם: Stephen Wingard סולן וגיטריסט להקת Nitrolyt
2007-05-08
היישר מהעיר Leipzig בגרמניה, מגיעה אלינו Nitrolyt, להקה צעירה המשלבת סגנונות שונים של רוק ומטאל, עד כדי בלבול. מאז שהתחילו את דרכם אי שם ב-2002, חמשת חברי הלהקה צברו לעצמם מוניטין של פרפורמרים מעולים, פרועים ומשעשעים. עד כה שחררה הלהקה דמו/EP קצר בשם Just Another Angry Record , ואת אלבומה הראשון Hollywood Death Scene – שניהם מראים הרבה פוטנציאל להמשך, ואת שניהם הספקתי לבקר כאן; האתגר הבא שעמד מולם הוא הראיון הזה... סולן הלהקה, סטפן, היה אמיץ מספיק כדי לעמוד באתגר, והתוצאה לפניכם...
שלום סטפן, מה שלומך ומה שלום שאר הלהקה? היו התרחשויות מעניינות לאחרונה?
אני והלהקה מרגישים נהדר. בדיוק חזרתי מביקור אצל המשפחה שלי בארה"ב (בפעם הראשונה מזה שלוש שנים!) והייתי צריך להיות באוניברסיטה בשבועיים שלפני כן, ככה שאפשר להגיד שלקחנו הפסקה של חודש. אבל למרות ההיעדרות שלי, Nitrolyt עדיין הופיעה עם סולן מחליף שהוא חבר שלנו וחבר בלהקה מקומית אחרת. עכשיו חזרתי ואני אהיה בקדמת הבמה כשנצא לדרך בקרוב לעוד סיבוב הופעות בגרמניה.
קראתי באתר שלכם ובעמוד מייספייס שלכם שהשתתפתם במין פסטיבל/תחרות לאחרונה- בהנחה שתרגמתי את הגרמנית לאנגלית נכון, מה אתה יכול לספר לנו על זה?
קודם כל, נתחיל ונאמר שבתור להקה, אנחנו שונאים תחרויות! אנחנו לא אוהבים את הרעיון של "מנצחים" ו"מפסידים" כשזה מגיע ללהקות. ברור, יש להקות יותר מוכשרות מאחרות, אבל הרבה פעמים הלהקות טובות באותה מידה וה"מנצחת" נבחרת לפי הטעם של חבר שופטים או לפי הלהקה שהביאה איתה הכי הרבה מעריצים מהבית.
לפני שנה בערך, ממש אמרנו שלא נשתתף בתחרויות יותר.. נו מילא... זכינו לאחרונה בסיבוב הראשון של תחרות ה- New Chance Festival , שמתחילה בתור תחרות מקומית ובסופו של דבר מנפיקה "מנצח" אחד ברמה החצי-לאומית (לא סגור כל כך על איזה אזורים משתתפים); הסיבוב הבא שלה יערך בספטמבר.
לקחנו גם חלק בפסטיבל נוער מקומי נגד הימין הקיצוני, ובגלל שאני כזה נאד זקן (27) הלהקה הופיעה עם הסולן המחליף. כאן הפסדנו בסיבוב הראשון, שזה דיי חבל, אבל גם בוסטר רציני לאגו שלי.
מביקור באתר ובעמוד מייספייס שלכם, שמים מיד לב לזה שהם כתובים וערוכים בגרמנית, למרות שהמילים לשירים שלכם באנגלית. עולה מזה תהיה לאיזה קהל אתם מכוונים את המוזיקה שלכם, לקהל מקומי יותר או לבינלאומי?
נקודה טובה. יש לנו הרבה בעיות עם שני האתרים שלנו כי אף אחד מאיתנו לא מבין בשפת-אינטרנט, ואין לנו (עדיין) את המזומן לשלם למישהו שיטפל בזה. המחסור במידע באנגלית כנראה באשמתי, כי זאת שפת האם שלי. אני צריך כנראה להרים את התחת שלי ולכתוב קצת חומר בשביל המעריצים בכל העולם, שדווקא יש לנו. קבלו את התנצלותי הכנה.
בוא נדבר על אלבום הבכורה שלכם – Hollywood Death Scene – איך היה תהליך הכתיבה/ההקלטה שלו? האם העבודה באולפני Salvation Recordings (שלאחרונה שינו את שמם ל- Kick The Flame) הייתה שונה מזאת שעשיתם באולפני TAM Recordings (בהם הדמו/אי.פי J.A.A.R הוקלט)?
האמת היא שהקלטנו את השירים ב- J.A.A.R גם ב- KickTheFlame, אבל שלחנו אותם ל- TAM Recordings בשביל המיקס והמאסטרינג. הפעם עשינו את הכל עם אנדי מ- KickTheFlame ואני חושב שהייתה יותר המשכיות בהקלטות.
בדרך כלל הקלטות זה משהו שהולך מהר מאוד אצלנו, הייתי אומר אפילו מהר מדי. את HDS הקלטנו בערך בשבוע. Sebastian ו- Georg מקליטים את הבסיס לכל השירים ואז אנחנו מוסיפים את כל ה"קישוטים". אני ברוב המקרים מחכה עד שהשירים כמעט גמורים לפני שאני מוסיף את הקולות.
אנשים אולי לא מבינים את זה, אבל להקליט שירה זה דיי קשה. ידיים של גיטריסט אולי יכולות להתעייף, אבל הגיטרה שלו לעולם לא תוותר; לפעמים אני נורא רצה להקליט אבל הקול שלי אומר "לעזאזל, אני לוקח יום חופש!". באולפן כמובן שזמן שווה כסף ולעיתים קרובות אני נדחף את הגבולות הפיזיולוגיים והפסיכולוגיים שלי. אני מאחל ליום שבו נוכל להרשות לעצמנו לבלות מספר שבועות באולפן רק על להקליט את הקולות.
מה המשמעות של השם של האלבום?
השם של האלבום נלקח משיר הנושא את אותו השם. אני אוהב סרטי הוליוודיים, אבל בזמן האחרון, לוקחים את הסנסציה לקיצוניות מגוחכת. כל סרט חייב להיות יותר אלים, מלא דם, ומלא פיצוצים מהקודם רק כדי שאנשים ישלמו על כרטיס לראות אותו. בכל מקרה, עשינו את אותו דבר בעטיפה של האלבום (המכונית המתפוצצת/מתהפכת) כדי לתפוס את תשומת לב של אנשים, ואם מקשיבים למילים, מבינים שהשיר מעביר ביקורת דיי חריפה על הסטייה הזאת שיש באמנות הקולנוע.
באיזה נושא עוסקות המילים באלבום ומאיפה קיבלת את ההשראה לכתוב אותן?
אין נושא יחיד שעובר דרך כל המילים של האלבום, אולי חוץ מסרקזם וביקורת על דברים שאני לא אוהב. בדרך-כלל אני מרשה לעצמי להיות מושפע מהאירועים הנוכחיים, גם בעולם וגם בעולם האישי שלי. השיר Soldiers, כמו שאפשר לנחש, מבקר את ה"מלחמה" החדשה בטרור; למרות זאת, הוא לא ביקורת חד-צדדית. כל העניין מגוחך ולשני הצדדים יש דם של חפים מפשע על הידיים. Sign Language נכתב אל כל האנשים שפשוט לא שווים את המילים – מה שמגיע להם זה אצבע מסוימת. Haunted הוא שיר אישי, שמדבר על ניסיון להבין אם ההחלטות שלקחתי בחיים נכונות או שגויות. את ההשראה ל- The Suffering קיבלתי למעשה מאחד מהסופרים האהובים עלי, סטיבן קינג. אני לא רוצה לגלות מאיזה ספר, אבל ביליתי מעל שנה בקריאה של הדבר. Alive הוא סוג של גרסא מוחצנת שלי בימי האוניברסיטה המוקדמים, זה כל מה שיש לי להגיד בנושא.
יש שורה, בית או פזמון שאתה אוהב במיוחד? מדוע?
אני מאוד מתחבר לפזמון של Sign Language בגלל שהוא אומר בדיוק את מה שאני, ועוד הרבה אנשים אחרים, רוצים להגיד לאנשים שאיתם אנחנו צריכים להתמודד כל יום.
בוא נחזור ל- Just Another Angry Record , האי.פי הראשון שלכם, שיצא לפני מספר שנים... כשמעתי אותו בפעם הראשונה לא יכולתי שלא לתהות עד כמה המילים בו רציניות, היה בו המון הומור, וכששמעתי את Hollywood Death Scene קיבלתי את הרושם שהמילים לשירים הרבה יותר "רציניות" – ההבדל היה מכוון? היה איזשהו שינוי במטרה בין האי.פי לאלבום?
רוב השירים ב- J.A.A.R נכתבו עוד לפני שהצטרפתי ללהקה. החבר'ה האחרים הרבה יותר צעירים ממני והרבה פחות רציניים. הגישה באופן כללי הייתה "יש הרבה להקות רציניות בעולם, אנחנו סתם רוצים להנות". כשהצטרפתי ללהקה, חשבתי שזה קונספט טוב, אבל כיוון ש"השתלטתי" על כתיבת המילים הבנתי שיש לי הרבה דברים אחרים להגיד. אז כשהתחלנו לכתוב את Hollywood Death Scene הסכמנו לעשות משהו יותר רציני מבחינת הליריקה תוך כדי זה שנשמור על האווירה הנינוחה בהופעות החיות. אני חושב שבעתיד, תראו חזרה להומור בחלק מהשירים, בזמן שאחרים יישארו יותר מושרשים ב"נושא".
היו איזה קווי-מתאר כשכתבתם את Hollywood Death Scene ? התחלתם עם המילים ואז התאמתם להן ריפים, מלודים וכו' או שלהפך?
כתיבה של הליריקה זה תמיד עינוי בשבילנו. המוזיקה תמיד מוכנה הרבה לפני שיש אפילו רעיונות למילים. אני אקח שבשמחה את האשמה על זה, כי אני נוטה לתת לקצב ולמלודיות של השיר לתת השראה למילים שלו. זה יכול לקחת זמן, שמאוד יעצבן את החברים האחרים בלהקה כי הם רוצים כבר להוציא את השירים החדשים החוצה אל הקהל בהופעות.
איך תהליך הכתיבה ב- Nitrolyt באמת? יש ממש "תפקידים" או שאתם פשוט מנגנים ומג'מג'מים ובוחרים מה שטוב מכל זה?
תהליך הכתיבה מובנה לחלוטין בלהקה, כמעט עד רמה של רטנטיביות-אנאלית. סבסטיאן (Sebastian Hupfer , גיטריסט הלהקה) כותב 99 אחוז מהחומר, השירים נשלחים כמעט לגמרי מוכנים במייל לשאר החברים בלהקה וכל אחד נותן את הפידבק שלו. כל אחד מתאמן על הקטעים שלו מהגרסא הסופית וכמה שבועות אחר-כך אנחנו עושים על השיר חזרות. זה אולי ישמע מוזר לרוב הלהקות האחרות, אבל לנו זה עובד מצוין. השירים יושבים טוב מהר מאוד, וכל מה שנשאר לעשות זה לחכות שאני אקבל השראה ואכתוב כמה מילים!
באיזו תדירות אתם נפגשים ועושים חזרות?
כל שבוע ביום ראשון בשלוש.
יש דברים אחרים, מלבד להיות בלהקה, שיש לכם במשותף?
אני לא חושב שנוכל להיות יותר שונים אחד מהשני... גאורג (Georg Franz , מתופף) לומד דתות, סבסטיאן ספורט, רולנד (Roland Krabs , קלידים-סמפולים) רפואה, יוהן (נגן הבס החדש) עדיין בתיכון, ולי יש תואר בביולוגיה. החוט המקשר בינינו, שמביא אותנו להיות ביחד זה Nitrolyt.
מה מקור שם הלהקה? מהו Nitrolyt?
לא הייתי באזור כשהשם הספציפי הזה נבחר, אני לא יכול להיות בטוח לגבי המקור שלו. שמעתי כבר כמה גרסאות מאוד מצחיקות אבל אני לא אפיץ חצי-אמת. דבר אחד בטוח: Nitrolyt זו מילה פקטיבית שהמציאו גאורג, רולנד וסבסטיאן. הם פשוט חשבו שזה נשמע טוב.
איך הלהקה התחילה? אתה יודע מה היה השיר הראשון שנכתב? איך הייתה ההופעה הראשונה?
גאורג, סבסטיאן, ורולנד הכירו אחד את השני מהתיכון והתחילו לעשות מוזיקה כבדה. Nitrolyt בעצם התחילה בתור להקת קאוורים למטאליקה, ומהר מאוד התחילה לכתוב מוזיקה משלה. השיר הראשון היה Incredible Georg, שאנחנו עדיין כוללים כמעט בכל הופעה. ההופעה הראשונה של הלהקה היא אולי גם הסיפור הכי מצחיק ומגניב שאי פעם שמעתי. איכשהו, החבר'ה סידרו לעצמם הופעת בכורה בכנסיה, מכל המקומות, כנסיה! הסיפור ממשיך בזה שכמה מהאנשים בקהל רקדו והתפרעו כל כך עד שהם שברו את הספסלים... כמה "טרו" אפשר להיות? ונדליזם בכנסיה בתור ההופעה הראשונה של להקת המטאל שלך!
איזה הופעות של Nitrolyt חרוטות לך בזיכרון?
היו לנו כמה הופעות ממש טובות וכמה שנעדיף לשכוח. ההופעות הכי טובות בדר"כ קורות ב- Liepzig , כי שם נמצאים רוב המעריצים שלנו והאנרגיה שמקבלים מהקהל זה משהו לא יאומן. למרות כל זה, בשבילי, אחת ההופעות הכיר טובות שלנו הייתה בהאנובר כשהיינו אחת הלהקות שחיממה את הקהל בהופעה של להקת המטאל השבדית
Wolf. החבר'ה האלה משוגעים והם גם אהבו את המוזיקה שלנו מאוד. מצד שני, הייתה לנו הופעה בברלין שבה כל מה שהיה יכול להשתבש עם הציוד – השתבש – והקהל שנא אותנו. ככה או ככה, כל זה חלק מהניסיון של הלהקה.
בשביל אלה מאיתנו שעדיין לא מכירים את המוזיקה שלכם – איך תתאר אותה?
אנשים תמיד רוצים לדעת כמו איזה להקות אתה נשמע, וזה פשוט לא עובד ככה עם Nitrolyt, לפחות לא באופן קבוע. רגע אחד אפשר להגיד
Metallica, 45 שניות מאוחר יותר זה נשמע כמו
Dream Theater, השיר הבא יזכיר לך את
System Of A Down אבל לפני שהוא נגמר כבר תחשבו שהגנבנו ריף מ-
Disillusion. הנקודה שלי היא ש- Nitrolyt מסובכת ויש לה הרבה השפעות שמשתלבות ויוצרות סאונד ייחודי שקשה לתאר.
מה התגובה הכי נפוצה שאתם מקבלים על המוזיקה שלכם?
אנשים או אוהבים או שונאים אותנו ואנחנו אוהבים את זה בדיוק ככה. ברוב המקרים, אחרי הופעה יש מספר שווה של אנשים שאומרים לנו כמה גדולים אנחנו וכמה אנחנו גרועים (הגרמנים יכולים להיות כנים באופן ברוטאלי). רוב אלה שלא אוהבים אותנו, בכל אופן, מתלוננים שהמוזיקה שלנו פשוט יותר מדי מסובכת לעשות איתה הדבאנגינג!
בתור אמריקאי (או יותר נכון אמריקאי לשעבר, כי בימינו אתה חי בגרמניה), אתה מרגיש טוב יותר כשאתה עושה מוזיקה בגרמניה מאשר בארה"ב? מה גרם לך לעבור מארה"ב לגרמניה?
ארה"ב ע-נ-ק-י-ת ואפילו להקה ממש טובה יכולה להעלם בים של להקות ממש טובות אחרות. צריך שיהיה לך הרבה מזל כדי להתקדם בארה"ב. גרמניה גדולה אבל הסצנה בה קטנה בהרבה מזאת של ארה"ב. הרבה יותר סביר שלהקה באמת טובה תהיה מוכרת ברמת המדינה. למרות זאת, להחלטה שלי לעבור לגרמניה לא היה קשר בכלל לסצינת המוזיקה; זה היה אתגר אישי לצאת מבור הבורות האמריקאי ולראות עוד מהעולם בעצמי.
היית (או שאתה כרגע) חבר בלהקות אחרות?
הייתה לי להקה בארה"ב לפני שעזבתי (שנקראת Three Shot), אבל לא יצאנו מהמוסך מעבר לרמה של דמו של 6 שירים שהקלטנו.
בתור הסולן של Nitrolyt, איזה אמנים השפיעו סגנון השירה שלך?
גדלתי בשוליים של הדלתא של נהר המיסיסיפי, שידועים בבלוז ובמוזיקת הקאונטרי.. אי אפשר לברוח מההשפעות שלה מוזיקה מלאת הנשמה הזאת. אנשים מציינים לעיתים קרובות את גוון ה- soul שיש לי בקול ואני מנסה להביא את ההשפעה הזאת אל Nitrolyt כשהיא מתאימה.
הושפעתי גם מאוד מהרוק של שנות ה-90, כשסולנים כמו אדי וודר וכריס קורנל פרצו. גם לג'יימס האטפילד הייתה, כמובן, השפעה רבה... וזה מבלי לשכוח את כל הסולנים של להקות הרוק הקלאסיות משנות השישים והשבעים.
מתוך המוזיקה שאתה שומע בימינו – תן שם של אלבום אחד חדש, אחד ישן, אחד לא מוכר ואחר שלא היינו מצפים שתשמע
אני קונה דיסקים לעיתים נדירות בגלל שאני מוצא ממש מעט מהם ששווים את המעט יורו שיש לי. בדר"כ אני מנסה למצוא כמה שיותר דברים בחינם (חוקית, לא גנובה) באינטרנט ואם יש אלבום שיש בו יותר משלושה שירים איכותיים אני אשלוף את המזומנים. לאחרונה, שמתי את הידיים על Gloria האלבום החדש של Disillusion , שהוא דבר מדהים. לפניו קניתי אלבום ישן של
Avenged Sevenfold שנקרא Waking the Fallen. בזמן שהייתי בארה"ב קניתי את In Between Dreams של בחור בשם
Jack Johnson , בשביל שיהיה עם מה להירגע בדרכים. ג'ק הוא אחד מהיחידים וטובים מבין הסינגל-סונגרייטרים שזוכים להיות מושמעים בימינו והוא שווה שמיעה גם בשבילכם, אוהבי המטאל.
אתם מגיעים אלינו מהעיר Leipzig בגרמניה, שידועה בעיקר בזכות Disillusion , איזה סצינת מוזיקה יש בעיר/באזור שלכם?
בדיוק כמו ברוב המקומות, יש הרבה להקות גרועות, מספר להקות טובות, ומעט מאוד להקות גדולות באמת (כמו אותה Dislillusion ). להקות מטאל הן הדבר הכי נפוץ כאן אבל יש גם כמה וכמה להקות "פופ ידידותי לרדיו" שדיי מצליחות בגלל אווירת ה"חגיגה" שהן עושות בהופעות (אתם יכולים לבדוק את
Blossom כדי להבין במה מדובר).
יש איזושהי "מטרת על" שתרצו להשיג בתור להקה?
רוב הלהקות רוצות להגיד ל"פסגה" ואנחנו לא שונים מהן. אבל בכנות, אנחנו מרוצים כשאנחנו מקבלים הערכה והכרה ממקורות מכובדים על זה שאנחנו עושים את המוזיקה שאנחנו אוהבים לעשות, וזה לא משנה אם הם רוצים לזרוק עלינו כסף או לא. הדבר הכי טוב בתור מוזיקאי זה לקבל כבוד ממוזיקאים אחרים.
מה התכניות שלכם לעתיד הקרוב? אתם מתכננים להשתתף באיזה פסטיבל בקיץ הקרוב?
לצערי, הסוכן שלנו נכשל בלהכניס אותנו לפסטיבלים הגדולים השנה. למרות זאת, אנחנו נופיע במלא מקומות קטנים יותר במהלך הקיץ. שימו עין על ה-
MySpace שלנו ותהיו מעודכנים לגבי ההופעות.
לסיום, יש מילות חוכמה שתרצה להוסיף?
בהמשך לשאלה הקודמת, להקות צריכות לברור בקפידה כשהן בוחרות סוכן הופעות. חוזה לא באמת אומר יותר מדי להרבה מהם, אז תשאלו מסביב ותמצאו מישהו עם מוניטין טוב שמייצג להקות שיותר טובות מכם. זה ייתן לכם גם מוטיבציה להשתפר וגם תקבלו חשיפה לקהל גדול יותר.
כיון שאין לי מילות חוכמה להוסיף בעצמי, ואין לי יותר שאלות נסיים בזה. אני מאחל לכם הצלחה עם מה שיקרה בעתיד, ובוא נקווה לשמוע עוד מכם ועליכם בקרוב!
עופר ויינר
