2010-03-03
רק לפני מספר שבועות התחלנו שנה חדשה - שנה שפותחת את העשור השני של המאה ה-21. כשמגיעים לגיל מסוים וצוברים זיכרונות וחוויות שונות, קורה מידי פעם שמביטים לאחור ומנסים להבין אם אכן הזמן עבר כל כך מהר (מכיוון שמבחינת מספר השנים העבר נראה רחוק יותר). מצד שני, ישנם לא מעט זיכרונות טריים מתקופות עברו וכך אני מרגיש כשמדובר בלהקת המטאל הישראלית
אורפנד לנד (
Orphaned Land).
אני זוכר טוב מאוד את ההופעות הראשונות של אורפנד לנד כלהקה צעירה בתחילת שנות ה- 90 של המאה הקודמת, להקה שכבר אז זכתה להמון הערכה ועניין בסצנת המטאל המקומית כיוון שהם יצרו מעין תת ז'אנר חדש בתחום המטאל והציגו משהו שונה מה- doom/death metal שהיה מנוגן באותה תקופה במועדונים. זה היה מעיין שילוב של doom-death metal עם אלמנטים של מוזיקה ערבית/מזרחית. כשהלהקה הפיצה את קלטת הדמו שלה בסוף שנת 1993, הם הציגו עצמם כ- “The first oriental death metal” ומספר חודשים לאחר מכן כבר שיחררו את אלבום הבכורה "סהרה" (שזכה להפצה עולמית בחברת התקליטים
Holy Records) וזכה לתגובות נלהבות של קהל המטאל ברחבי העולם.
שנתיים לאחר מכן שוחרר האלבום השני והלהקה הפסיקה את פעילותה. רק בסוף שנת 2001, הלהקה חזרה לפעילות והחלה בהקלטות האלבום השלישי "מבול" (ששוחרר בשנת 2004 דרך חברת התקליטים
Century Media ). גם "מבול", אלבום קונספט שמבוסס על סיפור המבול התנכ"י, זכה לתגובות נלהבות ברחבי העולם; זמן קצר לאחר שהאלבום שוחרר הלהקה החלה מסע הופעות אינטנסיבי בארץ ובעולם שכלל הופעות בפסטיבלים הגדולים בעולם המטאל וסיבוב הופעות עם להקת המטאל הבריטית
Paradise Lost.
מספר שנים של עבודה עברו עד לשחרור של
The Never Ending Way of ORwarriOR (שמכיל כמעט שעה ו- 20 של מוזיקה) לפני כחודש. כבר שמביטים על עטיפת האלבום ניתן להתרשם מהעבודה וההשקעה בעיצוב – העטיפה וחוברת המילים כולה מבוססת על אומנות הקליגרפיה שאף מציגה את לוגו הלהקה המפורסם בצורה שונה וייחודית.
בדומה לקודמו הוא אלבום קונספט, שמדבר על סיפור מסע בניסיון לראות את האור. השירים אינם מציגים קו מוזיקלי רצוף ולמעשה הוא מחולק לשלושה חלקים שונים. האלבום בנוי ברובו משירים ארוכים לצד שירים קצרים יותר שאורכם בין 2 ל- 3 דקות....אורפנד לנד בהחלט יצרו אלבום מעניין ומגוון.
השיר הפותח הוא Sapari; השיר נכתב ע"י הפייטן התימני סעדיה בן-עמרם במאה ה- 17 והוא דו שיח שמנהל המשורר עם נפשו. הלהקה מצליחה בצורה מושלמת לשלב את הסגנון הייחודי שלהם עם שירה של טקסטים קדומים, צירוף מוצלח במיוחד שמשובץ בליווי כבד של גיטרות, והשירה של שלומית לוי לצד שירה תימנית וכמובן קובי פרחי, סולן הלהקה שמוביל את השירה. זה פשוט מדהים לשמוע איך כל אלבום הלהקה לוקחת שירים/טקסטים מסורתיים ומעבדת אותם בדרך שלה.
אחרי Sapari מגיע From Broken Vessels ששונה לגמרי מקודמו. השיר עצמו נפתח בקטע קלידים קצר, ממשיך בליווי גיטרה עם סאונד שדיי מאפיין את הלהקה, כולל קטעי השירה מגוונים (פרחי מציג יכולות ווקאליות מדהימות החל משירת קלין במספר מעברים לשירת גראול וגם בתפקידי ליווי). לדעתי זה אחד מהשירים המעניינים והבולטים באלבום, מעל ל- 7 וחצי דקות של מוזיקה איכותית.
בין השירים ניתן למצוא חלק שני לשיר Disciples Of The Sacred Oath. החלק הראשון הוקלט עוד ב- 1996 לאלבום El Norra Alilla , לבסוף לא נכלל באלבום ושוחרר באוסף של חברת התקליטים
Holy Records. בשנת 2006 כשיצאה המהדורה המחודשת של El Norra Alilla הוא נכלל בתוכו.
במהלך החודש האחרון יצא לי להאזין לאלבום עשרות פעמים. בכל האזנה מגלים משהו חדש שלפעמים מתפספס בהאזנות קודמות. כפי שצינתי קודם, האלבום עצמו מאוד מגוון – אין רגע אחד משעמם, גם כשמאזינים לשירים היותר ארוכים (7-8 דק'). ישנם שילובים של כלים רבים, תוספת של תזמורת (קטעי הכינורות מנוגנים ע"י התזמורת הערבית של נצרת) ולמרות שייכן שבאזנה ראשונה האלבום מציג קו מוזיקלי "רגוע" יותר מקודמיו, עדיין ישנם קטעים דיי כבדים.
The Never Ending Way of ORwarriOR הוא בהחלט אלבום חובה למעריצי הלהקה, ויהיה רלוונטי לא רק לקהל המטאל אלה לכל חובב/ת מוזיקה עם פתיחות מוזיקלית לדברים שונים. גם מכיוון ההפקה והמיקס ניתן לשמוע שהושקעה המון מחשבה והמון זמן אולפן; את האלבום מיקסס סטיבן ווילסון, שעשה עבודה טובה. לדעתי האלבום הזה יקטוף שבחים רבים בתקופה הקרובה כשיצוצו עוד ועוד סקירות ובהחלט יהיה מהאלבומים הבולטים של שנת 2010.
אלבום חובה!
גל גור-אריה
