2010-02-14
קשה לי לנקוב בשם של להקת מטאל אוקראינית שהצליחה בגדול מחוץ לגבולות המדינה, אבל ידוע לי שפועלות שם לא מעט להקות, שמוציאות כמות אדירה של אלבומים בז'אנרים שונים. להקת הדת' הטכני
Brilliant Coldness היא דוגמה ללהקה לא רעה שמוציאה כאן אלבום שני בשם Poisoned Reality.
בואו נתחיל עם הצדדים השלילים יותר, השם של הלהקה והעטיפה של האלבום בטח לא יביאו יותר מידי אנשים להקשיב לו, השם נוטה יותר ללהקת בלאק מטאל והעטיפה פשוט לא הולכת לשום מקום, כשגרוע מכל זה הוא הלוגו, שבהחלט לא יגרום לאנשים לחשוב על להקת דת'-ברוטלי טכני.
אם נתעלם מהסממנים החיצונים ונתרכז בעיקר, יש כאן אלבום לא רע לז'אנר שלו. יכולת נגינה טובה, שהיא העיקר בז'אנר, סאונד סביר, וריפים מוצלחים, שאמנם קצת שוקעים בסאונד אבל עדיין מצליחים לגרום לסה"כ להישמע בסדר.
החל מהבס שפותח את האלבום, הכלי בולט לכל האורך, נגינה טכנית חזקה שיושבת עם חטיבת קצב מוצקה ביותר, הריפים גם בנויים לא רע, ויש לא מעט מהם החל מהשיר הראשון ודרך כל האלבום, אבל כמו שציינתי – הסאונד קצת מוציא מהם את העוקץ.
אין יותר מידי מה לפרט כאן, כמתבקש מהז'אנר מדובר באוספת שירים שכולם טכנים, כולם מורכבים למדי, כולם מתאפיינים בגראולים גרוניים נמוכים, ואין בהם איזה שיר בולט או איזה Hook שניתן להצביע עליו, אבל גם לא מצופה שיהיה כאן משהו בסגנון.
בסופו של דבר מדובר בלהקה שהסאונד הלא מלוטש מידי אולי פוגע קצת במה שעלול היה להיות אלבום טוב של ממש, אבל מצד שני גם מרחיק אותה מהאמריקניזציה הכללית של הז'אנר, שבו כל הלהקות, ללא קשר למוצאן – נשמעות כמו אבות המזון האמריקאיות.
בכל מקרה, עם עוד ליטוש קל, ואולי בנייה קצת יותר נבונה של המוצר מהצד החיצוני שלו, הלהקה עלולה להיות שם חזק בסצנת האקסטרים מטאל האירופאי, נכון לעכשיו – היא פשוט להקה לא רעה.
אלון מיאסניקוב
