2009-12-06
ערב אחד,בעודי אפוץ מול מסך המחשב, עלתה כותרת משנית באחד מאתרי הפצת המידע של המוסיקה העולמית: להקת Sacrifice משיקה אלבום חדש. לאחר שזרימת האדרנלין גירדה כל חלד ברומח אבריי,חלה התעוררות, שתוך שניה הפכה לפרץ התלהבות בלתי נשלט.
Sacrifice היא להקת ת'ראש מטאל קנדית, מהימים שת'ראש מטאל היה בכלל תגובת נגד לגלאם מלוס אנג'לס. הלהקה הוקמה ב1985, בטורונטו, והוציאה ארבעה אלבומים שהפכו לקלאסיקות של הז'אנר.
לאחר האלבום הרביעי, Apocalypse Inside, הלהקה התפרקה כרוב להקות הת'ראש והגלאם של אותה תקופה (תקופת הגראנג') ומאז לא נשמע אפילו ציוץ מכיוונה.
מגמת החזרה למקורות,שצפה לה בשנים האחרונות,לא פסחה על חברי הלהקה.לא תמיד ברור אם המניעים הם כלכליים או כמיהה בלתי נשלטת לעבר אגרסיבי ומלא אוף-ביטים. הלהקה התעוררה לה פתאום ב-2009 והחליטה שהגיע הזמן לאחוז בכלים ולהראות לנו מאיפה משתינים ניטים מרובעים!
רמת הציפיות הגבוהה שלי,שכבר ראתה לא מעט אכזבות ממהלכי החזרת העטרה ליושנה, התבררה כנכונה:SACRIFICE לא שכחו את מה שעשה אותם למיתוס. אלבום ת'ראש למופת.
האלבום פותח עם WE WILL PRVAI, שמזכיר את הפתיחה של אפוקליפס אינסייד, וכבר מכים בי גלי זיכרון מהעבר. ריח האולדסקול עלה באוויר,וזאת לא הרגל הקרושה של סבתא.
היה לי קשה לזהות האם השתנה ההרכב. לאחר בדיקה מקיפה גיליתי, שנכון להיום, כל חברי ההרכב המקורי משתתפים בקאמבק ,וזה נתון מעניין כשלעצמו. היה לי קשה לזהות את קולו של הסולן ROB URBINATI, כנראה בגלל שעברו 17 שנים מאז האלבום האחרון, אבל לאחר שמיעה רצופה הצלחתי לאתר את קולו הישן והטוב.הסאונד הכללי באלבום הרבה יותר טוב מהאלבומים הישנים, מן הסתם,אך כל האלמנטים שאפיינו את הלהקה לפני עשרים שנה עדיין קיימים.אין כאן שום ניסיון להראות איזה שהוא שינוי או כיוון חדש שחברי הלהקה בוחנים.כמו שאמרתי, החזרת העטרה ליושנה. האם ש"ס צריכה להשתמש בהם בתעמולת הבחירות הבאה? - בכל זאת יש לשתיהן מצע משותף. טוב, אני לא רואה את עובדיה יוסף בתנוחת הד-באנגינג אופיינית.
אין באלבום הזה שירים מובחרים,אני ממש נהניתי מכל האלבום. מה שתמיד היה מיוחד בלהקה הוא היכולת להיות מאוד טכניים, מבלי להוריד את רף העוצמה והמהירות .יש להקות בודדות שיודעות לעשות את זה (SADUS לדוגמא). אני מניח שלמאזינים צעירים יותר, חלק מהשירים יזכירו להקות עדכניות יותר כמו THE HAUNTED.
אפשר לקבוע ללא עוררין: ככה עושים את זה המקצוענים - כל הכבוד להם.
דולב זהרוני
