alternative-zine.com

ביקורות

Temple Of Blood: Overlord
Temple Of Blood - Overlord - [Self-released]

2008-09-21

לפני שלוש שנים בערך סיקרתי כאן את אלבום הבכורה של להקת הספיד האמריקאית הזאת - Prepare For The Judgment Of Mankind, וטוב לשמוע סוף סוף אלבום שני מהם.
האלבום ממשיך בדיוק איפה שנגמר האלבום הראשון – ספיד/ט'ראש מלודי ומורכב יחסית, שמשלב ריפים מבריקים עם לידים מלודים חזקים ושירה גבוהה ואיכותית של הסולן Jim Mullis.

הלהקה עושה מוזיקה שמזכירה לפרקים חומר מוקדם של Annihilator לצד אלבומי קלאסים של להקות כמו Intruder או Attacker, וכבר בשיר הפותח Behind The Inverted Star הלהקה רצה במלוא המהירות קדימה עם שיר מהיר ורצחני שפונה לכיוון די מורכב ובלתי מתפשר. המלודיה עדיין שם, אבל לצד יכולת טכנית בלתי מתפשרת. זה לא שונה במיוחד ממה שהם עשו באלבום הבכורה – אבל זה הגיוני, ברור שכשרון הכתיבה וההלחנה של Mullis היה שם הרבה לפני שני האלבומים האלו.

בשיר שאחרי – Summon The Accursed הלהקה מורידה את הרגל מהגז ועושה שיר שמזכיר מאד להקות פאוור מטאל אמריקאי משנות השמונים, כולל מלודיות שמגיעות הישר מ Iron Maiden, השירה מגיעה לגבהים חדשים וגם שאר ההרכב נותן יופי של ליווי מבחינת התופים והמקצב.

הם ממשיכים את הדברים בצורה מעניינת עם שיר כמו Black Day Of Execution, שיר שהולך לכיוון יותר פרוגרסיבי ונותן חלופת מקצבים בשיר איטי יותר שמכיל גם חלק אמצעי שקט וקודר עם גיטרה נקייה, השיר מפגין צד יותר דכאוני של הלהקה ונותן תחושה נוספת של עומק.
מיד לאחר מכן הלהקה פורצת עם שיר ט'ראש מהיר ואגרסיבי בשם Pawn Of The Liar, שנותן כאן עבודה כפולה של הגיטרות שמשתלבות היטב.
כמו שאמרתי – לא הרבה שונה בין האלבומים, אבל הסאונד הוא דבר אחד שבהחלט כן השתפר, עדיין ברור ובשרני, אבל הפעם קצת יותר גדול ונותן יותר נפח לגיטרות.

הלהקה ממשיכה עם גרסת כיסוי ל Forbidden Evil של Forbidden, מתוך אלבום הבכורה של להקת הט'ראש האגדית. מדובר באחד מאלבומי הט'ראש האהובים עלי ביותר, והגרסא שלהם עובדת כאן בכל המובנים, הם נשארים די קרוב למקור אבל נותנים גם טץ' יחודי עם השירה של Mullis וקצת יותר מהירות בריפים.

מבחינת הטקסטים – הלהקה עדיין עוסקת בתכנים נוצריים, אבל ממשיכה להיות לא מטיפה ולא מטרידה מידי, הטקסטים נשמעים יותר כמו שירים מיתים קודרים שקשורים לסוף העולם, ולא כהטפה נוצרית לקקנית.

לסיכום, הלהקה הזו נשארת בעיני כאחת הטובות בסצנה הנוכחית של הספיד והט'ראש האמריקאי המלודי, אולד-סקול למופת, איכותית ביותר, והאלבום הזה זוכה לעוד ציון חיובי מבחינתי.

אלון מיאסניקוב



 
blog comments powered by Disqus