2007-06-07
"הרדיוהד של ההארדקור" – זה הדבר הראשון שעבר לי בראש כשסיימתי לשמוע את Versions בפעם הראשונה. למה? כי להגיד ש- Poison The Well של ימינו עושים הארדקור שווה ערך ללהגיד ש- Radiohead של ימינו עושים רוק. מילת המפתח היא גיוון. מספיק לעבור על רשימת הכלים הלא-גנריים שהשתמשו בהם באלבום (כולל חצוצרה, טרומבון, מנדולינה, באנג'ו, פסנתר חשמלי, סינטיסייזר ומשהו שנראה גיטרת Muu – על הרבה מהם, אגב, מנגן גיטריסט הלהקה Ryan Primack) כדי לקבל הוכחה מספקת ליצירתיות שהוכנסה כאן, וכשלוקחים בחשבון את רמת הבנייה והמינוח הטוב של האלבום, זה לא פלא גדול שעברו ל- PTW ארבע שנים בינו לבין האלבום הקודם והמקולס שלהם You Come Before You .
את שנת 2007 מסמן אלבומה הרביעי של Poison The Well , זה הראשון בו הלהקה רשמית כוללת רק שלושה חברים - הסולן Jeffery Moreira , הגיטריסט Ryan Primack והמתופף Chris A. Hornbrook . האם יש להסיק מזה שמה שנראה כמו מחסור בנגנים יגרום למחסור גם במוזיקה עצמה? במקרה של Versions זה ההפך הגמור. PTW איכשהו כותבים טוב יותר בתור שלישייה, ומשלימים את החסר עם כמה נגני סשן שטובים איש-איש בתפקידו. השיר הפותח (וגם הסינגל הראשון) Letter Thing מדגים את זה נהדר; לפחות שלוש תפקידי גיטרה שונים בכל רגע נתון, פריטות סכיזופרניות על באנג'ו, גרוב באס גס ואינסופי, שכבות אחוריות של קלידים-רעש-לכלוך, רולים הדוקים של תופים הרסניים והצרחות עושות-הצרבת של Moreira בתור ציפוי השוקולד לגלידה האמריקאית הזאת. גוף שופע של מאת'קור, גוונים משונים של רוק אלטרנטיבי וניחוחות פוסט-הארדקור מהביוב - התוצאה מרחיבת אישונים ואופקים, וזה רק השיר הראשון.
וידוי: שמעתי את Version המון פעמים לפני שהקלדתי את דעתי עליו, והרי ככל שאלבום טוב יותר כך נהיה קשה יותר למצוא מילים ולהימנע מלצאת בהצהרות בומבסטיות שחוקות, כמו "הכי טוב ששמעתי השנה" או "קנו אותו, וקנו עוד אחד לכל מקרה", עליו. עדיף לשמוע אותו מלדבר עליו, עדיף להנות ממנו מלחפור עליו. Poison The Well עשו את המשימה קלה, כי מלבד זה שהוא מכיל כמה צרחות הארדקור נגועות-כלבת, דיסטורשן נוקשה ותופים שהולמים יפה-יפה ברקות (ב- The Notches That Create Your Headboard , Letter Thing ו- Prematurito El Baby למשל) הוא גם מכיל כמות נכבדת של מלודיה מולחנת באופן מבריק (ב- Pleading Post, Nagaina ו- You Will Not Be Welcomed למשל), באסים בשרניים, שירה אקספרסיבית מפי Moreira שמגובה מדי פעם ב- Primack , וזה מבלי להגיד מילה על הלידים שמושכים קדימה ומחלקת הקלידים, כלי המיתר, כלי הנשיפה והאפקטים מסביב שמעשירים ועושים את כל ההבדל.
למרות ההסתייגות שלי, אני חייב להגיד שכל שיר פה עובד טוב כחלק וגם מחוץ לאלבום, וזה כל מה שאני הולך לעשות ברמת הפירוט של שיר-שיר. Versions הוא אחד מהאלבומים המעטים שלא זקוקים להרבה מילים טובות כדי להיות מעולים, הוא קונצנזוס.
Versions ("גרסאות" בעברית) אולי נשמע כמו שם מתאים לאלבום b-sideים או אלבום רמיקסים של שירי PTW, אבל זה לגמרי לא המקרה. זה הדבר הכי טוב שהחבר'ה האלה מפלורידה הוציאו עד כה, מתנשא הרבה מעבר ל- Tear From The Red ול- You Come Before You המהוללים. Poison The Well לקחו את האמנות שלהם לרמה גבוהה יותר של שלמות, והם מתפקדים במגוון רמות של סאונד, רגש, תוכן לירי, מלודיה וניסיוניות – אז כן, הם עדיין צורחים, אבל ברמה אחרת לגמרי.
עופר ויינר
