2007-05-09
יושבים כמה חבר'ה אחרי כמה בירות וזורקים רעיונות על איך לשבור את השעמום בעיר המעפנה הזאת... כשפתאום הגיטרה שלך, החשמלית שקנית ולא חיברת לחשמל כבר כמה חודשים, תופסת למישהו את העין ואתם מוצאים את עצמכם מנגנים במקלט שמריח מזיעה, בירה זולה ושאריות של המלחמה האחרונה. הדבר הבא שקורה הוא שעולה הצעה להתחיל להקה – הצעה שזוכה בהתחלה לצחוק אבל אחרי כמה דקות כולם זורקים רעיונות לשם ללהקה. כל השמות הטובים תפוסים (וכל הגרועים פשוט גרועים), אין אפילו ביטוי אחד שלא תפוס שיכול לבטא את העוצמה, הכוח, האגרסיבית, והרוע של הסאונד המטאלי הכבד שלכם...אחרי הרבה שעות, עוד כמה סשנים במקלט, ועוד המון אלכוהול ומעט מדי שעות שינה מתקבלת החלטה שהשם יהיה Fluid ENC. . סשנים של שטויות במקלט הופכים ללנגן ממש שירים, לנגן שירים הופך לחזרות על שירים, חזרות הופכות להופעות, הופעות הופכות להקלטות. עברה שנה מאז אותו לילה של שעמום, ומוצאים דמו ראשון. הוא לא זוכה ליותר מדי תשומת לב. יותר ויותר קהל מגיע להופעות, ומאיפשהו צץ הרעיון הביזארי של להוציא אלבום אקוסטי עוד לפני האלבום הראשון. אתם מקבלים עליו כמה תגובות טובות. השנה כבר 2005, וסופסוף זה כאן! אלבום הבכורה Our Unity In Downfall יוצא לאור ואפילו זוכה לשבחים (ולא רק מהאנשים שסביבכם), אבל עדיין לא עושה אתכם מצליחים או מוכרים. מה שמחזיק ומניע זה הקהל, המעריצים הנאמנים והחדשים שמתפרעים בכל הופעה, והמעריצות הפרועות אחרי ההופעה...
כבר 2007, ומשחררים
דמו/אי.פי חדש שמביא טעימה ממה שאתם עושים בשלושה שירים. הראשון, Living , מציג את המטאל הכוחני שאנשים או אוהבים או לא יכולים לסבול; תופים רועמים, גיטרות מושחזות היטב עם מלא גרוב וברייקים, באסים שנותנים בראש כמו פטיש שדופק מסמרים ללוח פלדה, קול מאסיבי דמוי פיל אנסמלו (מ- Pantera) ויציאות נקיות יותר בקול בדומה אולי ל- Sevendust פה ושם – כל אלה מסתכמים בחוויה אקסטרימלית אבל כיפית, בדומה לנסיעה ברכת הרים שעושה עשרה לופים; זה מיועד לאמיצים כנראה.
Only The Truth, השני והזדוני, בעל הדאבל-באס וה"דואטים" בין שאגות הט'ראש הגרוניות לצרחות-מכל-הלב והקול הממוחשב הוא השיר בו הוחלט לעשות מטאל אמיתי; בדרך הוקרבו סאונד התופים (בשם אלי יוון, הוא שטוח כל כך) והבאלאנס בשם הפקת ה"עשה זאת בעצמך".
השלישי והאחרון, Tribute To Your Suicide , יתפוס תשומת לב. בטוח. המתח של הגיטרות והתופים בהתחלה שלו ימשכו את מי ששומע אותו להישאר ולשמוע מתי תבוא השבירה, והיא לא תאחר לבוא; ברייק מלודי מוזר עושה את העבודה ומסמן את הכיוון הרך יותר, וזה כבר ירים לפחות גבה אחת. בתים נקיים, pre-פזמון כבד, פזמון סבבה ומלודיה מובילה שמגובה בגיטרות שרובצות מסביבה בשקט – הכל כדי להראות צד טיפה שונה, פחות אגרסיבי אבל עדיין מעולם הרוק...
נכון, זה כנראה לא הסיפור מאחורי Fluid ENC. , הוא יותר מופרך מאשר מבוסס על עובדות, אבל לגבי דבר אחר אפשר להיות בטוחים – הלהקה הזאת הולכת בדרך הנכונה, ונמצאת רק כמה צעדים מלהיות אחת הלהקות הטובות שיצאו מגרמניה.
הבחירה לשווק את עצמם בתור "מטאלקור גרמני" היא אחד מהמכשולים הראשונים לעבור, כי זה דיי טרן-אוף בהתחשב במוניטין של הסגנון בימינו, מה גם שהם לא ממש נשמעים כמו להקת מטאלקור. זה פשוט "מטאל", בלי תוספות מיותרות. התוספת היחידה שדרושה ל- Fluid-ENCהיא אלבום שמופק טוב, שיבעט ממש כמו Our Unity In Downfall , רק לדאוג שהמגף איתה בועטים תהיה מצוחצחת.
עופר ויינר
