alternative-zine.com

ביקורות

Explosions In The Sky: All Of A Sudden I Miss Everyone
Explosions In The Sky - All Of A Sudden I Miss Everyone - [Temporary Residence LTD.]

2007-04-05

יום ארוך בעבודה, שבוע מעייף, חודש קשה, בחינה גדולה, סיום של קשר ארוך – כל מה שנותר לעשות זה להריח את הריח שנשאר אחרי הגשם, לעצור את סערת הרגשות המתקרבת, להרהר על מה שעשית ואיך זה מעצב אותך ולתהות לאן להמשיך מכאן – בדיוק ברגע הזה המשפט All Of A Sudden I Miss Everyone ("פתאום אני מתגעגע/ת לכולם") מתאים יותר מכל.

חרחורי דיסטורשן, פריטות רפטטיביות בפיצ' גבוה, מלודיות מארץ החלומות, שצף של מצילות, ושלוש גיטרות שעומדות אחת מול השנייה בצורה דיי פרויידיאנית, כמו האיד, האגו והסופר אגו שלך – כל אלה מלווים את המסע האישי דרך מבוכי התודעה האניגמטיים של כל אחד מאיתנו, וכל זה ביום אחד, שנדחס אל קצת פחות משמונה הדקות של הקטע הפותח The Birth and Death of the Day .
ככל שהוא נמשך, נמשכים פנימה יותר ויותר, נשאבים אל מה שנקרא "אני" וכבר לא שמים לב שהגיע Welcome, Ghosts , השיר השני, שהעלה הרבה ציפיות אצל חלקנו כיוון שהיה הרושם הראשוני על איך All Of A Sudden I Miss Everyone יישמע, ואפשר כבר להגיד שבמקרה הזה כגודל הציפיות, גודל ההצלחה; הוא עבד טוב גם מחוץ להקשר של האלבום ועובד מצויין גם בתוכו.

ל- Explosions In The Sky יש דרך לגרום לך, מרוב ריכוז, לשכוח איזה שיר זה, מה השעה עכשיו, איזה יום היום, ואיפה כל זה קורה, אבל ללא ספק לזכור ולצפות למנגינה ה"ראשית", בדיוק כמו ב- 13 הדקות של It's Natural To Be Afraid, אין מנוס מלהיות מרותקים אליו. העוקב לו, What Do You Go Home To? , מרכך את דרכו אליך, מגלגל מיתרים וקלידים באיטיות ורכות, מתגנב היישר אל המקום בו נמצאים מאגרי הדמעות שלך ופותח את הסכרים, בציפייה לשבירה. השבירה עצמה לא מאחרת לבוא - Catastrophe and the Cure הוא נקודת השיא של האלבום, הפסגה בה כל האלמנטים, אותן אבני בניין שמרכיבות את ה"אני" מתפרקות, רק כדי שיורכבו מחדש ויבשרו את השינוי שחל בך.
טיפות הטל וקרני השמש הראשונות של So Long, Lonesome , הקטע הסוגר, בבוקר של אחרי חודרות את התריסים המוגפים, חודרות דרך העפעפיים ובסופו של דבר גורמות לך להרגיש סוג
של ערנות נמרצת.

עברו בערך ארבע שנים מאז The Earth Is Not a Cold Dead Place ,האלבום האחרון של Explosions In The Sky , וכאן, באלבום הרביעי שלהם (כשלא כוללים את אי.פי השונה מעט The Rescue) נראה שיותר מכל הם גדלו. ממש כמו שהאלבום מבגר אותך – הלהקה עשתה בעצמה. אין אפילו תו אחד לגרוע ממנו או להוסיף לו, זו למעשה יצירת אמנות שעל כל אינדיבידואל לפרש בדרכו; כמה אינדיבידואלים, אגב, כמו אדם אילהן (Adem) , קיראן הבדן (Four Tet), מתיו קופר (Eluvium) או אלה החברים ב- Jesu, pAper chAse , ו- Mountains כבר הספיקו לתת את הפירוש שלהם לכל אחד מהקטעים באלבום, כאשר כל אמן לקח שיר אחד ונתן לו את תכונותיו שלו. התוצאה רחוקה למדי מזו של Explosions In The Sky עם המפיק John Congleton , במקום יצירה מופנמת ומהוקצעת זו יצירה מוחצנת ואקסצנטרית. בסופו של דבר, לא מדובר במוזיקת רקע אלא בייצוג של הפעולות, הרגשות והמחשבות מסופו של אותו יום רע ועד הבוקר שאחריו, בערך בין הכוסית האחרונה שזוכרים מהערב עד לרגע שבו מתעוררים עם כאב ראש.

עופר ויינר



 
blog comments powered by Disqus