2007-01-19
Eternally הוא EP הביכורים של By Blood Alone מפורטלנד, שהוקלט איפשהו ב-2005 ; עותק ממנו מצא את דרכו אל הרשימה ההולכת וגודלת של אלבומים שנעלמו בתוך הערימה, ובצדק. כל אחד מארבעת השירים עם הגוון הגותי שבו מדגים בדיוק למה יש להקות שנשארות אנונימיות.
מהפתיחה עם הקלידים הזולים דמויי שנות השמונים והרמה הבסיסית נורא של הגיטרה-באס-תופים ב- Every Night אי אפשר להתרשם כל כך, אפשר רק לנסות להוציא מהראש את הפלאשבק למועדונים מלאי עשן ובחורות גזוזות שיער בצבע פלטינה לבושות ז'אקטים עם כריות-כתפיים . שיפור כלשהו מגיע מהתיפוף הפשטני, הגיטרה הרכה והשירה העגמומית בשיר הנושא, והעובדה שהקלידים תפסו עמדה רגועה יותר מאחור משאירה בדיוק מספיק מקום לגיטרה של John Graveside להתבלט בו. אווירה קודרת יותר מגיעה ב- Darkman, עם קצב איטי כמעט כמו של דום מטאל ושימוש חכם יותר בקלידים (אפקט מיתרים ברקע שמעשיר את האווירה הערפילית לעומת פסנתר נקי שחותך דרך הערפל כמו סכין קצבים).
Deny Yourself, הקטע הסוגר, שונה בתכלית ממה ששמענו עד עכשיו מ- By Blood Alone ... מיד-פייס על סף הפאוור מטאל, קלידים וינטאג' אה-לה- דיפ פרפל ושירה אנרגטית, באופן מאוד לא אופייני, מהסולנית הכה-מיוסרת Cruella.
השוואות תמוהות ל- November's Doom ואפילו ל- Draconian נעשו בהקשר של By Blood Alone, אבל נראה שהתיאור היחיד שבאמת מתאים כאן יהיה: "הלהקה הזאת שראיתי פעם בערב להקות בחור ההוא, אלה שרק החברים שלהם שבטח מעדיפים לשמוע גלגלצ התלהבו מהם... הם הרי חברים שלהם, ורוצים כנראה להישאר חברים שלהם..." – וקשה שלא לדמיין אמירות דומות.
למרות כל הלכלוך על הלהקה עצמה, חשוב גם להפנות אצבע מאשימה אל המפיק Steve La Cerra (מפיק מבוסס ומוזיקאי בפני עצמו), שנתן ל- EP הזה את איכות ה- MIDI שיש לו (בניגוד לאיכות ירודה באופן מכוון, או איכות גבוהה כמו שצריכה להיות בהרכבים כאלה), עם סאונד שטוח כמו ילדה בת 12 שבהחלט לא תואם את הפוטנציאל של הרכב גות' מטאל.
.
בכנות, קשה לראות למה ה- EP הזה שוחרר מלכתחילה, ואני לא רוצה לצאת רשע או לקטול סתם אבל זה פשוט נראה כמו בזבוז של זמן, כסף ואנרגיה על כמה שירים בינוניים לגמרי. להקות בינוניות כמו זאת עדיף שישקיעו את המשאבים שלהן בחזרות, כתיבה, הלחנה.... ואפילו בחומרים מרחיבי תודעה – כל עוד זה יעשה את העבודה, ויעשה אותה כמו שצריך.
עופר ויינר
