ביקורות
2007-01-06
EP הבכורה של להקת הבלאק מטאל האיטלקית הזאת יצא במקור כדמו לפני מספר שנים, ומישהו בחברת התקליטים של הלהקה עשה בשכל והוציא אותו כאלבום רשמי. אין ספק שזה ראוי להיות אלבום רשמי, מדובר בבלאק מטאל כתוב ומנוגן היטב, עם הפקה די מלוטשת, שמרגיש כמו אלבום רשמי לכל דבר.
זה בהחלט לא למי שרוצה בלאק מטאל מלודי מהסוג שמוכר כל כך הרבה אלבומים באירופה כיום, זה קרוב יותר ללהקות ותיקות כמו
Emperor וכאלו עכשוויות יותר כמו
1349, כלומר, בלאק מהיר בצורה קיצונית שהמנה היחידה שיש בו של קלידים היא באינטרו שמתחיל אותו. מעבר לכך זה בלאק שבנוי על בלאסט-ביטים בלתי פוסקים, ריפים עם מלודיה מסוימת שבנויים על גיטרות חורשות, ושירה צרחנית (הפעם של המתופף הרצחני) כרגיל בז'אנר.
הבעיה היחידה שלי עם האלבום היא שאין בו גיוון בכלל, זו אותה מהירות בלתי פוסקת לאורך כל אחד מארבע השירים, אין יותר מידי ירידות קצב או שינויים מוזיקלים, זה פשוט רצח מוזיקלי שעוקב אחד אחר השני, ויש כאלה שירצו קצת יותר.
בכל מקרה, אוהבי בלאק קיצוני צפויים למצוא את האלבום הזה כמספק מאד - הוא מהיר, מכיל לא מעט ריפים מבריקים, ויש בו מלודיה שמסופקת ע"י עבודת הגיטרות ולא ע"י קלידים פופיים, זה בלאק קיצוני שבהחלט מכיל איכות לא מבוטלת. היה אפשר להוסיף לזה עוד כמה צבעים חוץ משחור בלבד, אבל זה עדיין אלבום טוב בז'אנר שבחרה לה הלהקה.
אלון מיאסניקוב
