2006-12-24
למרות שהדת' מטאל המלודי הוא המצאה שבדית בעיקרון, מאי שם בשנות התשעים, יש כמה להקות אמריקאיות וקנדיות שתפסו את הנוסחה נכון ועושות דת' שבדי גם בצפון ארה"ב, אחת מהן היא Beyond Within הקנדית, להקה שמשלבת את הגראולים של הדת' עם ריפים ולידים מלודים במיטב המסורת של Iron Maiden בסגנון שנשמע לרוב כמו שצריך כשהוא יוצא מגוטנבורג, אבל גם להם הוא עובד לא רע.
זה האלבום השלישי של הלהקה, שהתחילה ב- 2002, והוא בהחלט לא רע, לא גאוני, אבל לא רע. הדבר העיקרי שמעכב אותו הוא הסאונד, אמנם לא זוועתי, אבל עם יכולת נגינה ושירים שכאלו הייתי מצפה לסאונד משופר בהרבה, הגיטרות קצת נמוכות במיקס ולא חזקות מספיק, וגם התופים בסדר, אבל לא מעבר לזה, קשה להאמין, אבל זה בהחלט יכול להכשיל אלבום, זה לא מדויק כאן, אבל זה בהחלט פוגע.
עוד בעיה שיש ללהקה היא קצת חוסר זהות של השירים, הם נשמעים כמו דת' מלודי לא רע שבא השיר משבדיה, אבל אין להם יותר מידי אופי ייחודי כזה שמאפשר לך לומר "אהבתי את השיר הזה והזה", כי בגדול רובם נשמעים אותו דבר, שילוב של ריפים מלודים ואגרסיה, אבל מעט מאד אופי ייחודי.
השירה היא נקודה חזקה, גראולים מיד-ריינג' שעוברים לכאלו נמוכים יותר, והיא עובדת טוב ללהקה, אבל מה שמציל את האלבום הוא כמה שירים בעלי איכות חזקה משל השאר, כמו The End I Become Death הלפני אחרון, שמכיל קלידים על סף הפולק וליד מלודי חזק מאד לאחר איזה גשר מוזיקלי די מתוחכם, גם Scraping At The Boundaries Of Existence הוא שיר לא רע, שילוב של ריפים מושפעי מיידן מלודים עם גרוב לא רע.
זה אלבום טוב בגדול, אבל הוא יכול היה להיות הרבה יותר טוב, סאונד מלוטש בהרבה והרבה יותר אפיון לשירים יכול לעשות אותם למתחרים כבדים בשוק הדת' המלודי.
אלון מיאסניקוב
