ביקורות
2003-04-22
"שאול – גיהנום; משכן המתים"
מגאות האופקים השחורים, עולה כלי שיט המגולף בציפורני לוחמים מתים , מלווה ע"י ישותם של חמישה שרי אימה המבשרים על בואה של האפוקליפסה.
"תוצאה...קראי לחזרתי" צורח בכעס הסולן והם חוזרים מלאי זעם עם אלבום חדש אחרי חמש שנות שתיקה.
מסיבה מסוימת (וטובה) NAGLFAR תמיד היו בצילה של מייסדת הסגנון DISSECTION, אלבום הבכורה שלהם VITTRA הראה הרבה השפעות, חלקן קצת יותר ברורות וחלקן קצת פחות, של DISSECTION, האלבום הבא DIABOLICAL ניסה להסיר את אותו צל מעיק מגבם, אך לא נחל הרבה הצלחה בזה. חמש שנים עברו מאז ואלבום חדש תחת השם SHEOL מופיע באמתחתם. כנראה שהחברה עשו הרבה שיעורי בית, ואולי אפילו לקחו קצת יותר מידי ללב את הביקורות על הדמיון הרב ל-DISSECTION, כי מה שהאלבומים הקודמים לא הצליחו לעשות, האלבום החדש עושה והרבה יותר טוב.
האלבום החדש נפתח עם ריף שמראה כמה שאין להם פה פשרות וכולם הולכים איתם לשאול תחתית. ועם שורת הפתיחה שאומרת "אנושות, מה עשית אי פעם למעני?" שיוצאת מגרונו של ג'נס ריידן (הידוע גם מפרויקט הסולו שלו DEAD SILENT SLUMBER). הלהקה הגיעה למסקנה כנראה, שאם הם לא יכולים להתנער מאותם השפעות, אז יהיה הרבה יותר עדיף להתעלות ולתפוס את מקומה של DISSECTION כמובילת הז'אנר של BLACK\DEATH.
SHEOL מביא עימו זעם ומיזנתרופיות הבאים לידי ביטוי בצורת קטעי גיטרות מהירים אך מלודיים וצרחות מלאות שנאה. החלק הקצבי שולח קדימה את גלי ה-DEATH METAL שלו והקול של הסולן הוא מעין שילוב של SHAGRATH מ-DIMMU BORGIR ו-DANI FILTH שעימו אין צורך בהכרה נוספת. הערבוב של שני החלקים, מקצבי ה-DEATH METAL עם שירת ה-BLACK METAL יוצרים אלבום הרסני ביותר, ולמעשה זהו האלבום הטוב ביותר שיצא ללהקה.
The world implodes in a sphere of chaos
as Naglfar devours us all; we're facing the eye of Ragnarök
תומר ל
