2006-12-06
על להקת הפאוור מטאל האמריקאית הזאת שמעתי לראשונה כמו שרוב העולם שמע עליה, כשסולנה לשעבר טים "ריפר" אוונס הפך להיות סולן להקת
Judas Priest, אז גילה העולם את האלבום היחיד שעשה אוונס איתם, Heart Of A Killer, אלבום קונספט שדווקא היה קרוב יותר מוזיקלית למשהו שעשה
King Diamond מכל דבר ש- Judas עשו, מלבד הקול המיוחד של אוונס בלט באלבום גם כשרונו של הגיטריסט והמוח שמאחרי ההרכב, לו סיינט פול, שבהחלט הפגין באלבום רמה של מקצועיות שהיית מצפה מגיטריסט מוכר בהרבה.
ארבע שנים לאחר מכן יצא האלבום Girth, הפעם ללא אוונס, כשסיינט פול עצמו הפעם גם אחראי על השירה, לא היה לו את הקול רב העוצמה של אוונס, אבל הוא עשה עבודה טובה, הקול החזק והאגרסיבי שלו ישב טוב עם המוזיקה באלבום, שהייתה כבדה מזו שהייתה באלבום הבכורה.
תשע שנים מאוחר יותר, וסוף סוף אלבום שלישי, Redivivus ממשיך פחות או יותר איפה ש- Girth הפסיק, כלומר פאוור-ט'ראש אמריקאי מנוגן לעילא, מופק היטב, כבד ומהיר אבל גם מלודי, הפעם עם שינוי קטן, סולן אחר. סיינט פול גייס את אלכס קוץ הגרמני, סולנה לשעבר של להקת
Powergod, שעושה עבודה מכובדת ביותר בתפקיד. גם אם בהתחלה התאכזבתי מזה שסיינט פול לא שר, לאחר כמה שמיעות הבנתי שקוץ מתאים יותר לתפקיד, יש לו מנער מרשים ביותר, וקול מגוון מספיק כדי להישמע נכון לכמה שירים שנעים בין סגנונות די רחוקים אחד מהשני.
האלבום נפתח עם מטאל מהיר ומסורתי בדמות Seal The Light, פאוור אמריקאי טהור, עם דאבל בס רועם, לידים מלודים חזקים ושירה גבוהה של קוץ, זה שיר לא רע, אבל הבונוס האמיתי הוא השיר שאחרי – Spark To Flame, כבד יותר, הפעם במהירות בינים שהזכירה לי את Girth, השירה של קוץ יורדת סולם ויושבת בול על השיר.
שני השירים שאחרי עושים סיבוב קטן ונשמעים בדיוק כמו משהו מאלבום של
Nevernore, גם הריפים המהירים, וגם השירה של קוץ שפתאום נשמע כמו העתק מדויק של וורל דיין, זה עובד ולו בגלל שסיינט פול לא נופל מג'ף לומיס ככותב וכנגן, הוא אולי פחות מוכר, אבל כשרון לא חסר לו.
יש שוב מעבר למטאל מסורתי יותר עם Remember To Forget, שיר די פשוט וקליט שבו קוץ נוסק לגבהים די מרסקי אשכים, זה נשמע כאילו זה נלקח מאלבום פאוור של שנות השמונים. האלבום מסתיים עם אחד השירים המהירים בו, Despise The Lie נותן בהילוך חמישי עם דאבל בס כתבלין, כמה לידים מרשימים והאלבום נחתם די במהירות.
חבל מאד שסיינט פול לא נותן יותר זמן בלהקה, 3 אלבומים ב 14 שנה זה בהחלט לא מספיק, אמנם זו אולי אחת הסיבות שכל אחד מהאלבומים הוא אלבום מצוין, אבל עדיין הייתי שמח לשמוע יותר מהלהקה המעולה הזאת.
אלון מיאסניקוב
