2006-12-06
להקת המטאלקור האמריקאית Misery Signals עושה כאן אלבום לא קל, אלבום שמשלב כבדות ואגרסיות קיצוניות למדי בתחום המטאלקור, ללא ספק לא עוד להקת קור מלודית עם נגיעות אימו, כל זה יושב בתוך תחכום ויכולת נגינה מרשימות בכל קנה מידה, זה אלבום שדורש לא מעט האזנות עד שהכול יכנס לראש, אבל מהרגע שהוא נכנס – הוא לא יצא בקלות.
למרות שהשיר הפותח – Face Yourself הוא לא בדיוק הרגע החזק באלבום, כמה גורמים בלהקה בולטים בו מראש, יכולת נגינה מרשימה של הגיטריסטים, ותיפוף סופר דינאמי ומורכב, הסולן, קארל שובך קצת מתבזבז בו, יש לו אמנם צרחות חזקות ובלתי מתפשרות, אבל הן נשמעות קצת שטוחות בשיר הזה. דברים מתהפכים בשיר הבא – The Failsafe מכיל את מה שעושה את האלבום הזה לטוב כמו שהוא, שילוב מדהים של גיטרות נקיות מלאות רעיונות עם ריפים מטאליים מלודים, השירה גם תופסת כמה צבעים, הלהקה מחדירה תחכום כמעט ג'אזי לתוך המטאלקור שלה ועושה כאן משהו מיוחד.
המגמה ממשיכה בקטעים כמו Migrate הקצר, התחלה של גיטרות נקיות עם צרחות אימה של שובך, ואז היפוך, גיטרות דיסטורשן תוקפות בליווי דיקלום של שובך, זה קצר אבל זה מספיק כדי להרשים. השיר One Day I'll Stay Home מכיל ניצני גאונות, שוב השילוב של מעברי גיטרות מסובכים למדי עם עבודת תופים דינאמית, אבל הפעם בליווי פזמון מלודי ומספר ברייקים שצריך לשמוע כדי להאמין.
עוד שיר בולט הוא Sword Of Eyes ששוב עושה שימוש בתחכום שלקוח יותר מעולם הפרוג, אי אפשר שלא להתרשם שחברי הלהקה השקיעו הרבה מחשבה באלבום לפני שהם ממש נכנסו להקליט אותו. זה דורש לא מעט האזנות, כמו שאמרתי, אבל ברגע שהוא נתפס יותר קשה שלא להעריך את רמת ההשקעה שהוכנסה כאן.
זה אלבום לא קל, אבל בגדול הלהקה לקחה את ז'אנר המטאלקור ותיבלה אותו למשהו שהוא ייחודי, אלבום חכם, מלודי, וגם חסר פשרות, מומלץ לשמוע.
אלון מיאסניקוב
