2006-11-07
אני אתחיל מהסוף: תשכחו מכל מה שידעתם על Soulfly עד היום. אם עד היום השם Soulfly היה שווה להמשך של מקס קאבלרה ל-Roots של
Sepultura – אז תמחקו הכל ותפתחו דף חדש בכל מה שנוגע ללהקה הזאת.
אחרי פתיחה כזאת, צריך להתייחס לשאלה האם Dark Ages הוא האלבום האבוד של ספולטורה? אז התשובה היא: לא בדיוק, בעיקר בגלל שתי סיבות:
1) אין פה את התיפוף של איגור קאבלרה
2) אין פה את הגיטרות של אנדרס קיסר.
מעבר לזה, זה קרוב מאוד. מה שכן יש פה זה בעיטה לפנים מבית היוצר של מקס קאבלרה. בעיטה כואבת מהסוג שכמעט שכחנו שהוא מסוגל לתת.
אם Chaos A.D. נמצא בנקודה A ו- Roots נמצא בנקודה B, אז הייתי ממקם את השיר הפותח באלבום בערך באמצע. את כל שאר האלבום הייתי ממקם איפשהו בין Arise ל- Chaos A.D .
יש פה גיטרות חדות, ט'ראשיות, מהירות כמו שלא שמענו ממקס הרבה זמן, כאלה שגורמות הרגשה כאילו כל מה שהיה אחרי Arise לא קרה.
רק חלק אחד ברצועה 10 באלבום,Riot Starter (עם Dave Ellefson של
Megadeth), וכל רצועה 15-Soulfly V, משאירים זכר ל-Soulfly שלפני האלבום הזה, עם קטעים טרייבלים אותנטים משולבים בכסאח מטאלי.
מה שכן, באלבום הזה יש נגיעות של דברים שלא שמענו מעולם לא מ- Soulfly ולא מ- Sepultura של תקופת מקס. למשל, שיר הארדקור עצבני ברוסית - Molotov (עם Billy Milano ו- Paul Fillipenko) שלמיטב ידיעתי את הפזמון ניתן לתרגם כ-"מלחמה מזדיינת, בואו נחשוב על מה שבאמת חשוב" או משהו בקו הזה, מבוצע בצעקות מלאות אגרסיה, שאת הקטעים של בילי מילאנו (מ- (
S.O.D מקס הקליט דרך הטלפון.
ישנם גם כמה קטעים פסיכודלים, שמזכירים לי את Planet Caravan של
Black Sabbath או קטעים שקטים של
Crowbar.
יש גם קטע אחד קצרצר של שירת קלין, בסגנון של
Testament או אולי אפילו
Soilwork.
וישנו גם קטע אחד שמזכיר מאוד את פרוייקט האינדסטריאל מטאל לשעבר של מקס,
Nailbomb.
את הכסאח ואת האווירה האפלה שיש באלבום, ומשם גם השם Dark Ages, מסביר מקס בזה שבתקופת הקלטת האלבום מת הנכד שלו, מוזס, וגם חברו הוותיק , דיימבאג דארל. כל אלו השפיעו על אווירת הכתיבה והתחושות שעברו עליו בתקופה הזאת. באחד השירים , Stay Strong, שר הבן של מקס, ריצ'י, את המילים שהוא עצמו כתב ומדברות אל מוזס ודנה, הבן החורג של מקס שנרצח לפני כמה שנים.
בשורה התחתונה: האלבום חזק, עוצמתי, אגרסיבי, משלב בין נגינת ספיד\טראש טכנית וכסאח פשוט של הארדקור מהרחוב.
לרגעים נדמה שמקס הוא לא בגיל הארבעים, נשוי ואב לילדים, ומוזיקאי מצליח - נדמה שהוא עדיין הילד העצבני שמסתובב ברחובות הזוהמה של סאו פאולו.
לדעתי, אחד מחמשת אלבומי השנה.
גל כהן
