ביקורות
2006-11-07
אני אתחיל מהשלילי באלבום הזה - השם של הלהקה והעטיפה שלו. שם הלהקה רומז על להקת הארד רוק אמריקאית, אבל המוזיקה היא גרוב-ט'ראש עם גיטרות מונמכות שמושפע הרבה מ- Machine Head וקצת מטאלקור מודרני. העטיפה היא עוד בעיה, היא פשוט מכוערת ובלתי ניתנת להבנה, אף אחד לא יבין מה הלהקה עושה לפי עטיפה כזאת והיא צפויה להרחיק את אלו שלא שמעו על הלהקה לפני כן.
מעבר לכך, מבחינת התוכן – קשה לי למצוא חסרונות באלבום. מדובר, כמו שאמרתי, בגרוב-ט'ראש, מופק היטב, מנוגן היטב, משהו שמזכיר את
Machine Head אבל עם שירה מלודית חזקה בהרבה. יש בשירה כמה גליצ'ים קטנים, כמו בקטעי הביינים המלודי בשירים השני והשלישי, אבל רוב הזמן היא לא פחות ממעולה ומזניקה את האלבום קדימה בכמה רמות.
השיר הפותח הוא אחד מרגעי השיא של האלבום, גרוב ט'ראש מודרני עם גיטרות מונמכות וריפים פשוט מצוינים, פזמון קליט ובניה חכמה של השיר. השיר השני Lord Of Darkness מכיל עוד כמה רגעים גדולים אבל הוא אחד מאותם מעטים שסובלים מרגעי שירה מלודית לא ממש קשורים. כנ"ל לגבי השיר השלישי Team Of Deathmatch שמעבר לחסרון הזה הוא שיר מעולה.
יש גם גיוון, השיר Loss הוא בכלל שיר גראנג' שקט למדי, בנוי על ריפים אפים חזקים, השירה של בן כאן היא יתרון עצום, שירה מלודית שטה שיושבת כמו חותמת של איכות על השיר. הלהקה חוזרת לגרוב ט'ראש העצבני שלה בשירים כמו The Other Trail. הרעיון של שילוב מלודיות גראנג'יות חוזר עם Need To Feel Myself שסובל דווקא משירה נשית לא ממש נדרשת.
בגדול מדובר באלבום לא פחות ממצוין וחזק מאד בז'אנר שבו הוא עוסק, הלהקה בהחלט צריכה להשקיע יותר במראה החיצוני של האלבום ולשקול שינוי שם, כי היא ראויה להגיע לקהל מאזינים גדול יותר.
אלון מיאסניקוב
