2006-11-04
אני בהחלט לא אאשים אף אחד בכך שהוא ישווה את Majestic Vanguard עם להקת הפאוור מטאל השבדית האחרת
Narnia, שתי הלהקות עושות פאוור ניאו קלאסי עם השפעות חזקות מ
מאלמסטין, ושתיהן להקות נוצריות במוצהר שמתרכזות בטקסטים שלהם בסיפורי ישו והיוולדות מחדש בזכותו.
אין לי יותר מידי דברים רעים לומר על האלבום מבחינה מוזיקלית, הוא מופק היטב, מנוגן היטב, מכיל לא מעט שירים מלודים חזקים, השירה בו היא שירת Midrange טובה, בסופו של דבר זה אלבום פאוור ניאו קלאסי ברמה גבוהה מאד, אבל, יש את הבעייתיות של הנוצריות הבולטת של ההרכב.
בשעה שהרכבים נוצרים אחרים, כמו
Impellitteri למשל, מכניסים את האמונה שלהם לטקסטים בדרכים לא בולטות במיוחד, Majestic נועצים את הנושא בכל שיר ובכל שורה, מה שבהחלט עושה את שירת הטקסטים שלהם לבעיה למי שאינם נוצרים או אינם מאמינים, הטקסטים כל כך שזורים באמונה שלהם ובהערצה לאל ולישו, שכל מי שלא שותף לאמונה שלהם בהחלט לא יוכל להזדהות או להרגיש משהו מעבר להערכה ליכולת המוזיקלית שלהם. איך אפשר לפרש שורה כמו Beware of the sinful lifestyle בכל צורה חוץ מהטפה מטרידה?
שוב, מוזיקלית אין בהם כמעט פגמים, יכולת הנגינה שלהם מרשימה בכל קנה מידה, שירים כמו השני – Emotions Of A Picture הקליט עם הפזמון החזק, שיר הנושא הדי פרוגי, כולם נשמעים טוב, מלודיים ועשויים בחוכמה. יש גם נגיעות של פולק בשירים כמו Footprints שמזכירים קצת קטעים של להקות כמו
Falconer, וזה מוסיף הרבה, אבל בסיכומו של דבר, מי שיקשיב לאלבום הם בעיקר כאלו שחולקים את אמונתם, כי חוץ מהערכה למוזיקה שלהם, אהבה אמיתית ללהקה לא תתאפשר למי שאינו מטאליסט נוצרי מאמין.
אלון מיאסניקוב
