2006-07-11
זאת עובדה ידועה שאני מכור קשות לט'ראש/ספיד, המוזיקה שעליה גדלתי בשנות השמונים, יש לי חולשה לכל הלהקות הקלאסיות מהסגנון הזה, שכבש בסערה את עולם המטאל בתקופה ההיא. תענוג גדול היה לי כשמצאתי את הלהקה הזאת, להקה שקיימת עוד משנת 92' אבל הוציאה את אלבום הבכורה המלא שלה רק עכשיו, אין ספק שאת הניסיון וההשקעה ניתן לשמוע באלבום הזה מצוין.
הלהקה עושה ט'ראש/ספיד מהיר וטכני עם שירה גבוהה ומלודית, האלבום מופק היטב ע"י חואן אורטגה, סולן להקת הדת'
Vile, והכול נשמע פה טוב, הכול נשמע חלק ובוגר, החל מהגיטרות המנוגנות לעילא ועד חטיבת הקצב האנרגטית, ציון גבוה במיוחד לסולן ז'אקוס סראנו ששר גבוה אבל בלי לעצבן, ועם קצה מלודי חזק.
האלבום הוא אלבום קונספט שעוסק בבית רדוף רוחות, בעיקר זאת הידועה כ- Entity Zero, האלבום בונה את העלילה באמצעות חיבור של שירים שלמים וקטעי מעבר קצרים יותר, וגם קטע אינסטרומנטאלי אחד, הבניה שלו והאיכות הזכירה לי אלבומי מופת של הז'אנר, דוגמת The Dark של
Metal Church ו- Fabulous Disaster של
Exodus. השיר השני באלבום Still Believe מכיל את ה- Vibe של שיר הנושא מתוך The Dark, שגם עסק בבית רדוף רוחות, הוא גם מכיל נגינת גיטרה מרשימה ביותר שלא נופלת מזו של Metal Church.
בסופו של דבר אין ספק שלניסיון יש מקום של כבוד ברשימת הגורמים שהופכים את האלבום הזה למוצלח כל כך, זה באמת אלבום מטאל מהרמה הגבוהה ביותר, הבעיה היחידה שלי איתו, וגם היא לא כזו רצינית, היא שלשירים אין מבנה קבוע של בית/פזמון, מה שעושה אותם קשים לקליטה, לא הדבר הכי אופייני לז'אנר הזה שלא מתאפיין במורכבות יתר.
אני מקווה שלא יעברו עוד 10 שנים עד שהלהקה תוציא אלבום שני, כי אם האלבום הבא יהיה טוב כמו זה – הוא יהיה מעולה.
אלון מיאסניקוב
