Arson - Brokeness Brings Forth Unknown Beauty - [Ruuf Records]

2006-04-22

Arson הגרמנים יוצרים שילוב של כמה סגנונות, בראש ובראשונה זה מטאלקור, מבחינת הריפים והצרחות של הסולן, מהצד השני זה אימו, עם שימוש לא קטן בשירת אימו של שאר חברי הלהקה, ומהצד השלישי זה ניו-מטאל, וזה מתבטא בתכנות, קלידים וסאונדים שונים בגיטרות, למרות כל השילוב הזה – האלבום לא נשמע מבולבל או תלוש.

הקטע הראשון הוא אינטרו קלידים קצר מלווה בטקסט נקרא, לאחר מכן הלהקה מזנקת באגרסיה מוגברת לשיר The Path, אחד הריפים הטובים באלבום פותח אותו, אבל הוא גם חושף את אחת החולשות היחידות של הלהקה - הסאונד, הגיטרות נשמעות טוב, יש להן את הקראנצ' הנכון, אבל התופים נשמעים חדים מידי, הצלילים הגבוהים בספקטרום קצת צורמים באוזן, זה לא מספיק כדי להפוך את זה לבלתי ניתן להאזנה, אבל לי באופן אישי זה הציק.

שיר ארבע, Adventisement, מפגין את הגוון הניו-מטאלי של ההרכב, סאונדים מיוחדים של הגיטרות, תיכנות קצבי משולב בריפים המטאליים יותר, אחת הנקודות החזקות של הלהקה, שעוזרת גם בשיר הזה, היא השירה המלודית, שירת אימו מוצהרת שנשמעת נכונה וקליטה, השיר הזה, כמו עוד כמה קטעים באלבום – קליטים באופן מיידי, באופן כללי די ברור שהלהקה לא מעוניינת להקשות יותר מידי על המאזין, למי שרוצה הפגנת נגינה סופר מרשימה על חשבון שירים ברורים – במקום אחר בבקשה.

הלהקה, אגב, היא להקה נוצרית באופן מוצהר, שוב, מי שיש לו אלרגיה ללהקה שעוסקת באמונות שלה – מומלץ להתרחק, כל הטקסטים מקורם בברית החדשה, כשכל שיר עוסק בספר אחר מתוכה, שיר 14 אפילו נכתב בעברית, "ולא ייעפו", לא ברור מה ניסתה הלהקה לומר בשימוש במילים בעברית, אבל אין ספק שהם לובשים את האמונה שלהם גבוה על השרוול המוזיקלי.

בקיצור כולל, זה אלבום חביב, מלודי, גם כמה ריפים מוצלחים במיוחד, הוא עלול להיות טיפה קומינקטיבי מידי לחלק מהאנשים, ולא אגרסיבי מספיק לאחרים, אבל למי שפשוט רוצה אלבום טוב ומלודי, זה יתאים בול.

אלון מיאסניקוב