ביקורות
2006-04-06
אם היו מסובבים לי את היד מאחורי הגב כדי להכריח אותי להגדיר את המוזיקה של Forgotten Sunrise – כנראה שהייתי פולט משהו כמו "מוזיקה של סרט סייברפאנק" (ובשקט שאחרי אמירה כזו כנראה שהייתי תוהה אם הנוכחים יודעים מהו סייברפאנק).
האלבום הזה הוא בעצם האלבום המלא הראשון של הלהקה (אחרי דמו, כמה MCDים וסינגל מצליח מ-2003 שנקרא Ple:se Disco:nnect Me) אשר מצליחה ליצור תערובת מהולה היטב של סגנונות מעולם המוזיקה האלקטרונית; החל מהמוזרויות שיש באינדסטריאל, דרך מקצבי טכנו והביזאריות שיש ב- EBM, כמו גם מתיקות-מרירות של פיוצ'רפופ ואיכויות של טריפ-הופ עד לאירוטיקה שבגותי ועם תוספת ראויה ביותר של גראולים שהיו יכולים בקלות לבוא מלהקת דת' או בלאק מטאל משובחת.
הקטע הפותח, Outumnyo:nic, מתחיל במתיחות ועיוותים שמתחלפות מהר מאוד בקצב עדין ושאגות דת' מטאל מקיזות דם אשר מתחלפות אף הן, הפעם בקול נקי דמוי שאמאן (רופא אלילים); מבינים את התמונה הכוללת? כל המשחק כאן הוא מעבר בין נגיעות עדינות למשהו שנראה מעוות. הייתי משנה את האמירה הראשונית ל"מוזיקה של סרט סייברפאנק מעולה".
המוזיקה שאפשר למצוא כאן בהחלט עוזרת למחשבה לנדוד; חיוכים צצו כששמעתי את The Doubletalker & The Sle: Perspe: Ker ואת (Life) 24H , בין אם אלה היו חיוכים של שמחה ובין אם הם היו כאלה של רשע.
שתי נקודות השיא באות בצורת Surroundcosmos הנפלא, שבו השילוב בין הקולות הנקיים לגראולים הוא בדיוק השילוב הראוי, וגם בתור Please Disco-Nnect Me שבו הלהקה מבטאת את עצמה בצורה אבסולוטית.
גם התוספת של הרמיקס לשיר The Doubletalker & The Sle: Perspe: Ker (שעשה Ghost מההרכב האגדי GGFH) מוסיף לייחודיות של האלבום; בגרסא הזאת כבר אין הנחות, ממש לקחו את השיר עד הקצה.
כדי לקצר את הסיפור, האלבום הזה גם יגייס לשורות מאזיני ההרכב מאזינים חדשים וגם יחזק את העמדה בקרב אלה המכירים את ההוצאות הקודמות.
צפו לשמוע משהו מהאלבום הזה במסיבה הבאה מהליין הגותי שאליה תגיעו, או לפחות תנו לדיסק להתנגן בדרך לשם.
עופר ויינר
