2006-02-13
למי שחשב שעולם המטאל לא יכול לספק לנו דברים חדשים, מגיעיםHevein הפינים ועושים הרבה כדי לשנות את הדעה. מדובר בלהקה שמספיק להסתכל בהרכב שלה כדי להבין שמשהו שונה בהם, ללהקה יש כחברי קבע בהרכב נגני צ'לו וכינור, שמהווים חלק אינטגראלי מהמוזיקה שהלהקה עושה, שני הכלים הקלאסיים משולבים בכל אספקט של המוזיקה, כמו עוד שתי גיטרות.
זה אולי מזכיר לאנשים מסוימים את
Apocalyptica, אותו הרכב פיני שעושה מטאל באמצעות רביעית כלי מיתר, אבל כאן מדובר במטאל לכל לדבר, הכולל גיטרות ושירה, כששני הכלים הקלאסיים פשוט משולבים במוזיקה וכך משיגים תוצאה יוצאת דופן.
הז'אנר של הלהקה הוא עירוב של לא מעט גורמים, יש בו ט'ראש-קור, יש דת' מטאל, בעיקר בזכות שירת הגראול המשולבת בשירה הנקייה של הסולן והגיטריסט, ויש גם לא מעט גות'-מטאל, שבא לביטוי גם בסאמפלים ובעובדת קלידים לא בולטת שמשולבת עם נגינת הכלים הקלאסיים.
אין ספק שהכל עובד יפה עבור הלהקה, למרות שכבר שמענו להקות שמשלבות כלים קלאסיים וגם שמענו כאלו שעובדות עם תזמורות, יש משהו בשילוב של הכינור והצ'לו עם המוזיקה המטאלית שעובד שונה מכל דבר אחר, הכלים נשמעים כמו גיטרות מבחינת התפקיד שלהם במוזיקה, כשרק לעיתים הם הופכים עורם ועוברים לליווי תזמורתי סטנדרטי יותר.
קשה להצביע על שירים טובים יותר מאחרים, סה"כ כמעט כולם עובדים טוב, אבל השיר השני, Worth Fighting For הוא כזה שנשאר בראש הרבה לאחר שנגמר, ו Only Human משלב מלודיה סנטימנטאלית עם אגרסיה רעננה וגם עובר מעולה.
לסיכום, אלבום טוב, שיקלע למגוון גדול של טעמים, ואני בהחלט יכול להמליץ עליו.
אלון מיאסניקוב
