ביקורות
2006-01-29
אל תטעו, לא מדובר בזמרת הפופ שאקירה אלא בלהקה שעושה הארד רוק היישר משוויץ המושלגת.
עמוסים בריפים לגיטרה וליינים לבאס עם סאונד כל כך עבה ותיפוף מעט פשטני- החבר'ה האלה דובקים בישן והטוב.
Fall הוא בעצם האלבום החמישי שלהם, והמופק ביותר עד כה (כנראה בכוונה להביא אותם לפריצה).
הבעיה הבולטת ביותר אצל Shakra היא שהם לא תואמים את התקופה- לא שיש לי בעיה עם הארד רוק ו- Heavy metal מוקדם... פשוט יש סיבה שקוראים לזה מוקדם.
נקודת השיא באלבום הזה היא Chains of temptation , המתחיל בפתיחה מופקת-אלקטרונית-משהו וממשיך באותם ריפים שמנים של שני הגיטריסטים Thomas Muster ו- Oli Lindner.
הדגמה טובה של הקו של המילים והקול של Mark Fox נמצאת ב- Take me now , שמזכירה לי משום מה את Paradise city של Guns n' roses.
How it feels הוא שיפור בצורה של בלדה, כמו אלה של שנות השמונים המאוחרות והתשעים המוקדמות, עם סולו מרגש משלו.
בכל הנוגע ללהיטים פוטנציאלים- She's my ecstasy ו- Make it right (עוד מיני-בלדה) יכולים לתפוס בקלות את תשומת הלב.
Shakra סובלת מבעיה נוספת- הסאונד העבה פשוט חונק את המוזיקה.
וינטג' זה אחלה כשזה באמת ישן או כשזה העתק טוב של הישן... וזה נוגע גם לקול של מארק, שמזכיר לי יותר מכל את הקול של "דווקא" (אותה בובה ירוקה מ"המחסן של כאילו" – אל תגידו שאתם לא זוכרים).
האלבום הזה חביב והיה מבלה זמן רב יותר במערכת שלי אם רק היה כבד יותר, עם סולן אחר וסאונד פתוח ובועט יותר.
עופר ויינר
