2005-12-14
אחת הבעיות בזה אני מקבל כל כך הרבה דיסקים לשמוע בתקופות מסוימות היא העובדה העצובה שחלקם פשוט נופלים בין הכיסאות, אני עמוס בכתיבה ולפעמים משוכנע שעל משהו מסוים כבר כתבתי, רק כדי לגלות כמעט שנה אחרי שזה פוספס, ככה אני לפעמים מאבד אלבומים ממש טובים (או ממש נוראיים), ורק לעיתים נדירות עולה על זה בזמן כדי לתקן את הפשלה.
במקרה הזה אני שמח לומר שעליתי בזמן על מה שהיה עלול להיסתמן כפישול רציני.
יש לי חולשה לט'ראש, חולשה רצינית, זה די הגיוני בהתחשב בכך שגדלתי על דיאטה של להקות ט'ראש בסוף שנות השמונים ותחילת התשעים של המאה הקודמת ( אני זקן!!!), שמעתי הכל בסגנון, החל מהלהקות הגדולות של התקופה, כמו Testament ו Megadeth, הלהקות המקומיות המצליחות באירופה, כמו Vendetta ו Assassin, ואלו שנשארו כמעט אלמוניות, כמו Necronomicon או Gammacide, בקיצור, גדלתי כמעט ורק על זה.
הט'ראש של היום הוא לרוב לא זה, לרוב הוא מצליח עם חלק מהריפים, אבל השירה נוטה לגראול שמתאים יותר לדת' מטאל ולא לשירה הצרחנית לרוב שאפיינה את מרבית להקות הט'ראש, וזה חבל, מה שלא חבל הוא שהסולן של Demolition, שמלבד זה שמצאו שם שהוא התגלמות הז'אנר, הוא דוגמא משולמת לאך צריך להישמע סולן ט'ראש, צרחני במידה, גם קצת ירידות נמוכות יותר, בול כמו שזה אמור להיות.
מבחינה מוזיקלית הם מזכירים הרבה את Destruction ו Kreator בין השאר, כנראה בגלל שהם גרמנים ועושים ט'ראש.. נשמע הגיוני, אבל הם עושים את זה כמו שצריך, עם סאונד טוב שמהווה שיפור על הסאונד שהיה נפוץ בתחילת דרכן של אותן הלהקות.
רוב האלבום רץ במהירות, עוד משהו שמזכיר לי את Destruction, אבל היתרון הגדול שלו הוא בכך שיש בו כמה שירים שנדבקים לאוזן, ובראשם Necromancer, שיר שהוא המנון ט'ראש עד כמה ששיר יכול להיות.
אני יודע שזה אמור להיות ז'אנר מת, אני יודע שיכול להיות שהאהבה שלי לאלבום נובעת מנוסטלגיה, אבל לא יעזור, אפילו רק בגלל השיר ההוא האלבום הזה שווא את מחירו.
אלון מיאסניקוב
