2005-07-18
עובדה מדהימה היא שלהקת הבלאק מטאל הוותיקה Marduk הוציאה כבר ב 15 שנות קיומה למעלה
מ 10 אלבומים ועוד EP למיניהם, מה שמצביע על להקה שכותבת הרבה, ומצד שני מוציאה גם הרבה זבל.
ה שכן, בשנים האחרונות נראה כי הלהקה קצת פחות ממהרת עם כתיבת והקלטת החומר שלה, מה שגרם לכמה מתקליטיה, החל מ Nightwind המעולה, להישמע בוגרים יותר, מתוחכמים יותר, ובאפן כללי טובים יותר מרוב החומר הישן של הלהקה.
הם ללא ספק ממשיכים לנשוא את דגל הבלאק המהיר והבלתי מתפשר, שום קלידים גותים בסגנון COF כאן, שום קליפים גרנדיוזיים בליווי תזמורת בסגנון Dimmu Borgir, אלא פשוט בלאק קר ומנוכר, ברובו מבוסס על blast beats, עם צרחות אימים כ vocals, ואווירה שמסוגלת לגרום גם לדרקולה להתאבד.
Plague Angel, למרות היותו מהיר כמרב אלבומי הלהקה, הוא לא עוד Panzer Division Marduk, כלומר, הוא מכיל גם אלמנטים של אווירה וריפים חכמים מעבר לעובדת היותו אלבום מהיר ביותר,
למרות ש Throne Of Rats הוא שיא אופייני ל Marduk, כלומר, Blast beat אחד ארוך, פתאום מופיע שיר כמו Seven Angels, Seven Trumpets, מקצב איטי יחסית, ריף שהיה יושב טוב גם אלבום doom, והפסקות באמצע השיר שמוקדשות למשהו שנשמע כמו פסקול של הלוויה...
הלהקה חוזרת לסורה במרבית הדיסק, אבל מגבה את המהירות בריפים חכמים רוב הזמן.
אחד היתרונות הבולטים של הלהקה הוא בקולו של Legion , הבן אדם שואג, צורח, בוכה ומשתולל, אין ספק שהוא לוקח את תפקידו ברצינות, והוא מצליח לעשות את ההאזנה לאלבום לסיוט של ממש (במובן החיובי של המילה), ללא ספק אחד מסולני הבלאק הבולטים שיש.
בסך הכול, יופי של אלבום בלאק, מדכא, מאיים, כל מה שהסגנון אמור להיות, וללא ספק אחד הטובים של הלהקה.
אלון מיאסניקוב
